מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 10 - קופות גמל וקרן השתלמות 248 בתיקון 209 לפקודה שתחולתו מיום 1 בינואר 2016 צומצמה משמעותית תקרת סכום הפקדת המעביד לקופת גמל לקצבה הפטורה ממס בעת ההפקדה לפי סעיף 3 (ה 3()1 ) לפקודה עד לפי 2.5 מההכנסה הממוצעת במשק ( 25,683 ש"ח לחודש בשנת 2019 )- ראה סעיף 8 בהמשך. בתיקון 232 לפקודה שתחולתו מיום 1 בינואר 2017 נוסף סעיף 3 (ה 3()1 א)(א) לפקודה בו נקבעה תקרת הפקדה שאינה חיי בת במס למרכיב הפיצויים בקופת גמל בגובה של 34,000 "ש ח לשנה (בשנת 2019 ) או משכורת חודשית מבוטחת, כנמוך שבהם (הפקדה חודשית בסכום של 2,833 "ש ח (בשנת 2019 ) או 8.33% מהמשכורת החודשית המבוטחת, כנמוך). הפקדה לקרן ותיקה בסכום העולה על התקרה הנ"ל, לא תחויב במס במועד ההפקדה - ראה סעיף 9 בהמשך . ביום 29 באוקטובר 2018 פ ור סמה הודעת רשות המסים , לפי ה ניתן לבצע זקיפת הכנסה בגין הפקדות לקופות גמל ולקרן השתלמות העולות על התקרות שנקבעו בפקודה, על בסיס חודשי מצטבר באותה שנת מס במקום על בסיס חודשי, בכפוף לתנאים שפורטו בהודעה. להלן סקירת הוראות תיקון 190 לפקודה, לרבות דגשים שהובאו במסגרת ההנחיות, החוזר והטופ ס שפרסמה רשות המסים בנושא, וכן התייחסות לתיקון 204 לפקודה: 2. התיקונים בפקודת מס הכנסה 2.1 תיקון סעיף 23 לחוק קופות הגמל וסעיף 3 (ה 4 ) לפקודה על פי הוראות סעיף 23 לחוק קופות הגמל, במקרה שבו עמית זכאי לכספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לא משלמת לקצבה, או בק ופת גמל אישית לפיצויים, הוא חייב למשכם, כך גם לגבי כספים שזכאי להם מוטב של עמית שנפטר, מקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל אישית לפיצויים. מאחר ותיקון 3 לחוק קופות הגמל עצר את האפשרות להפקיד כספים חדשים לקופות גמל כאמור, ולאור המטרה לע ודד יחידים להגדיל את חסכונם הפנסיוני, וכן לאור המגבלות כאמור ביכולת להמשיך ולשמור כספי פיצויים שהיו בקופות גמל לאחר הפרישה מהעבודה, אלא אם כן יועדו לקצבה, תתאפשר לחוסך, בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק קופות הגמל המתוקן, להעביר כספים לחשבון חדש ונפרד בקופת גמל ל א משלמת לקצבה, וזאת לאחר התחשבנות המס בגין הכספים כאמור. לפיכך, כספים כאמור לא יראו אותם כמרכיב הפיצויים לעניין סעיף 23 לחוק קופות הגמל, אולם החוסך יהיה רשאי למשוך את הכספים הללו שלא בדרך של קצבה, קרי - הותרת האפשרות למשכם בסכום חד פעמי, בכפוף לתשלום מס על הרווחים הצבורים וזאת בדומה למס שהיה חל אילו הכספים היו מופקדים בתכנית חיסכון. באם יחליט החוסך למשוך אותם בדרך של קצבה יחולו לגביו הכללים הרגילים של קצבה, קרי - משיכה באמצעות קופה משלמת לקצבה בלבד, ועל היוון הסכום כאמור יחולו ההוראות בדבר רובד קצבתי מזערי. בהתאם לכך, תוקן סעיף 3 (ה 4 ) לפקודה, כך שלגבי חוסך שהעביר כספים לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה, יראו את הריבית והרווחים שנצברו על כספים אלה, למעט הפרשי הצמדה, כהכנסה מריבית (בדומה להסדר הקיים לגבי רווחים מקרן השתלמות). במקרה שבו היחיד מושך רק חלק מהכ ספים שנצברו לזכותו בחשבון זה, יראו את המשיכה כאילו היא על חשבון הקרן, הריבית והפרשי ההצמדה, באופן יחסי. אם היחיד יעביר את הכספים לקופת גמל משלמת לקצבה, יחולו עליהם ההוראות החלות על קצבה. 2.2 תיקון סעיף 8 () (ג 1 ) לפקודה סעיף 8 () (ג 1 ) לפקודה מאפשר חלוקה של ה כנסה מהפרשי שכר אשר התקבלה בשנת מס אחת, כך שתיוחס לשנים בהן נוצרו הפרשי השכר, וזאת לתקופה של עד 6 שנות מס המסתיימות בשנת המס שבה התקבלה ההכנסה. תכליתו של הסעיף לאפשר יצירת הקבלה בין מועד הפקת ההכנסה למועד הטלת המס. הגיון זה נשמר גם כאשר לנישום הכנסה מהפרשי קצבה, כך שכאשר הנישום זכאי להפרשי קצבה, תתאפשר פריסה לשנים אליהן מתייחסים הפרשי הקצבה ולא יותר משש שנים כאמור.