מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 7 - שינויים בהון , חלוקות רווחים ומכירה בתמורה מותנית: ייחוס הוצ ' לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון , מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה 173 חלקם היחסי בחברה. בשלב השני, העבירו בעלי המניות הרוכשים את המניות לחברה בתמורה לסכום הרכישה – למעשה מדובר ברכישה פרו - רטה בידי בעלי המניות הנותרים (ולפיכך מדובר בדיבידנד). - פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה : ביהמ "ש דוחה את עמדת פקיד השומה בעניין סיווגה של מחדש עסקת הרכישה העצמית . ביהמ"ש מציין כי לפי עקרון המימוש, אין לחייב נישום במס אלא כאשר יש בידו רווח שמומש על ידו וקיבל ביטוי מוחשי כלכלי. עצם עליית ערכו של נכס המצוי בבעלותו של אדם מבלי שביצע פעולה של מימוש הנכס - אינה מייצרת אירוע מס. עקרון המימוש שול ל את יצירתו של "אירוע מס" בידי בעלי המניות הנותרים במועד עסקת הרכישה העצמית של מניות חברה שאינה פרו - רטה, זאת משום שאין רווח, וממילא אין מימוש של רווח. ביהמ"ש קובע כי אין לקבל את המסקנה כי רכישה עצמית של מניות שאינה פרו - רטה מייצרת אירוע מס ומקימה הכנסה רעי ונית מדיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים, וזאת בלא הוראת חוק מפורשת, בלא עליית שווי כלכלית ברת כימות של נכס בידי בעלי המניות הנותרים, ומעל לכל – בלא מימוש כלשהו של רווח, אם נוצר וככל שנוצר. ביהמ"ש קובע כי כתוצאה מהרכישה העצמית – לא נוצרה "התעשרות" של בעלי המ ניות הנותרים. אמנם, כתוצאה מרכישה שאינה פרו - רטה, עולה שיעור אחזקותיהם של בעלי המניות הנותרים בחברה, אך מאידך – במקביל פוחתים עודפי החברה מהם שולמה התמורה לבעל המניות המוכר. ביהמ"ש דוחה את הטענות העולות במאמרים ובפסיקה, – שלפיהן הגידול בשיעור האחזקות של בעל י המניות מביא לגידול בזכויות ההצבעה שלהם, להגדלת השליטה בחברה וביכולת לשלוט בהחלטותיה, ולפיכך נוצרה להם "התעשרות". נקבע, כי גם אם ניתן היה לומר כי במקרה של רכישה עצמית הגידול בשיעור האחזקות של בעלי המניות הנותרים, כשלעצמו (במנותק משאלת שוויין של האחזקות המוגדלות, שכאמור פחת בשל הפחתת העודפים), מהווה "התעשרות" בידיהם (משום שנוצר להם כוח הצבעה גדול יותר) – בוודאי שלא ניתן לומר ש"התעשרות" זו הינה התעשרות "ממומשת", זאת ממספר טעמים: ראשית , יש להשוות בין רכישה עצמית להקצאת מניות בחברה. הקצאת מניות אינה נחשבת כא ירוע מס במישור בעלי המניות הקיימים, וזאת למרות שלאחר ההקצאה חל שינוי באחזקותיהם. באופן זהה להקצאת מניות, כך ברכישה עצמית – לא חל שינוי בזכויותיהם המשפטיות של בעלי המניות הנותרים. שנית , מיסוי פעולת הרכישה העצמית במישור בעלי המניות הנותרים מנוגדת לעקרון המימ וש ולרציונל העומד מאחוריו, –קרי ודאות, כימות ונזילות: (א) ודאות – אין כל ודאות לקיומה של אותה "התעשרות" לכאורה; (ב) כימות לא ניתן – לכמת את שווייה של "התעשרות" לכאורית שכזו, ובוודאי שלא ניתן לקבוע כי שווייה הוא קורלטיבי או קשור כלל לתשלום ששילמה החברה לבעל המניות המוכר בעסקת הרכישה העצמית; (ג) נזילות – בעלי המניות הנותרים "לא פגשו את הכסף", בוודאי לא במועד ביצוע עסקת הרכישה העצמית; לפיכך, ביהמ"ש קובע כי בהיעדר הוראה מפורשת בחוק, וכאשר לא מתקיימים כלל החריגים המצדיקים יצירת אירוע מס רעיוני – אין אלא לקבוע כ י לא נוצר אירוע מס במישור בעלי המניות הנותרים. ביהמ"ש אף דוחה את הטענה כי יש ליצור אבחנה בין בעלי מניות מהותיים לבעלי מניות אחרים. אבחנה זו אינה מתיישבת עם מדיניות שיפוטית נכונה בדיני המס, ואין לקבל אבחנות מסוג זה שלא דרך חקיקה ראשית. רכישה עצמית של מניות היא כלי משפטי לגיטימי שהמחוקק התיר את השימוש בו כפי שנקבע בחוק החברות. עצם השימוש בכלי זה – אינו מצדיק כשלעצמו סיווג מחדש ואף לא קביעה כי מדובר בעסקה מלאכותית. ההלכה הפסוקה קבעה זה מכבר כי בחירה בקונסטרוקציה משפטית דלת - מס אין בה מתום, ומעבר לכך – חובתם של יועצי המס ומומחי המיסוי לתכנן עסקאות במתכונת שאינה עתירת מס. - בפרשות ברנובסקי ובר - ניר, הרכישות העצמיות בוצעו על רקע סכסוכים בין בעלי המניות המוכרים לבעלי המניות הנותרים, אשר הקשו עד מאוד על ניהולן התקין של החברות וניהול עסקיהן. לפיכך, לחברה עצמה, כיישות נ פרדת מבעלי מניותיה, קיים אינטרס של הוצאת בעל המניות המסוכסך עם יתר בעלי המניות מהחברה, על - מנת לאפשר את פעילותה באופן סדיר ובלתי - מופרע ועל - מנת לקדם את עסקיה. במצב דברים זה, כשיש אינטרס ענייני של החברה עצמה – ספק גדול אם ניתן להגיע למסקנה כי יש מקום לסווג מח דש את עסקת הרכישה העצמית, לא כל שכן לקבוע כי המדובר בעסקה מלאכותית. ביהמ"ש קובע מפורשות כי אינו מקבל את עמדת רשות המיסים בחוזר 2018 . ביהמ"ש מציין כי אינו מחוייב בפרשנות המצויה בחוזרי רשות המיסים, והוא נדרש לבחון את מהותה הכלכלית האמיתי של עסקה לפי הדין, באופן ענייני ואובייקטיבי.