פרק - 4 מיסוי יחידים: מיסוי יחידים: חברת מעטים ובעל מניות מהותי בה, חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויות 114 השימוש הפרטי שנעשה בדירות על-ידי בעלי המניות לא יפגע בזכאות החברה לפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק מסמ"ק בעת הפירוק ובפטור ממס רכישה לפי תקנה 27 (א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), ככל שיתקיימו תנאי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין ותקנה 27 (א) לתקנות מס רכישה, בנוגע ליחידות הדיור שלא היו בשימוש פרטי. .15 המלצות לשכת רו"ח בדבר התנהגות רואה חשבון אל מול לקוחו שמסרב לכלול בדוח השנתי הכנסה לפי סעיף 3 (ט 1 ) לפקודת מס הכנסה: ביום 2 באוקטובר 2019 פרסמה לשכת רואי החשבון בישראל המלצה בדבר התנהגות רואה חשבון אל מול לקוחו שמסרב לכלול בדוח השנתי הכנסה לפי סעיף 3 (ט 1 ) לפקודת מס הכנסה שבנדון וביום 28 בנובמבר 2019 פורסמה הבהרה להמלצה. להלן נוסח משולב של ההמלצה וההבהרה: " סעיף 3 (ט 1 ) לפקודת מס הכנסה קובע כי יראו משיכה מחברה במועד החיוב (כהגדרתם של מונחים אלה באותו סעיף) כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין הכנסת עבודה או הכנסה מעסק/משלח יד של בעל המניות המהותי. ככל שהנישום/הלקוח (" הלקוח ") מסרב לכלול בדו"ח השנתי שלו לשנת המס הרלוונטית הכנסה בהתאם להוראות סעיף 3 (ט 1 ) לפקודה וסירוב זה אינו מעוגן בחוות- דעת מנומקת של מומחה מס, על רואה החשבון להפסיק לייצג את הלקוח ולא ליטול כל חלק בהגשת הדו"ח (לרבות בדרך של צירוף ביאור לדו"ח האמור ובו התייחסות לאי - החלתן של הוראות הסעיף). באשר לחברה מושא המשיכה (“ החברה :)“ אם הלקוח מחזיק (לבד או ביחד עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו) ביותר מ- 50% ממניות החברה ומשמש (הוא ו/או קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו) כמנהל פעיל בחברה, על רואה החשבון להפסיק לשמש כרואה החשבון של החברה, ובמקביל, על רואה החשבון למסור ללקוח ולחברה הודעה בכתב בנוש א ולציין בהודעה זו כי על הלקוח והחברה לעדכן בנושא את המייצג החדש של הלקוח ואת רואה החשבון המבקר החדש של החברה. בכל מקרה אחר, על רואה- החשבון לשקול את צעדיו לאור נסיבות המקרה ובהתאם לאמור בתדריך בדבר כללי התנהגות מקצועית לרואי חשבון בפרקטיקה במסים." מיסוי "חברות ארנק": ההכנסה החייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה תיחשב כהכנסתו של היחיד- הוספת סעיף 62 א לפקודה 16 . הרקע לתיקון: על פי דברי ההסבר להצעת החוק, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של עובדים שכירים בחברות, בעיקר ברמות השכר הגבוהות , המפסיקים את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת להן את אותם שירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה בין השכיר לשעבר, נותן השירות , לבין החברה מקבלת השירות . תופעה זו אינה קיימת לגבי שכירים בלבד, אלא גם לגבי נושאי משרה בכירים בחברות , אשר נבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, ומעניקים את אותם שירותים באמצעות חברות בשליטתם, ולא ישירות על ידם . הסיבה העיקרית לדרך פעולה זו היא כי שכירים ונושאי משרה אלה אינם רוצים לשלם על הכנסתם מפעילות זו את סכום המס החל עליהם כיחידים בתוספת תשלומי ביטוח לאומי, אלא את שיעור מס החברות, שהוא נמוך משיעור המס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות . אלה הם מקרים מובהקים של ניצול לרעה של מודל המיסוי הדו-שלבי ועל כן מוצע להתעלם מקיומה של החברה לעניין זה, ולחייב את בעל המניות נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית . יש לציין כי ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025 )(רווחים לא מחולקים) התשפ"ה- ,2024 במסגרתו בוצעו, בין היתר, תיקונים מהותיים למיסויין של חברות ארנק- ראו סעיף 19 בהמשך.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=