מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 274 2.2 קביעת תושבות ישראלית של יחיד לצורך מס הכנסה במקרה בו נותקה תושבות ישראלית לצורך ביטוח לאומי, והמשפחה שוהה בישראל יחיד עזב את ישראל בשנת 1985 בזמן שאשתו וילדיו נשארו להתגורר בישראל. היחיד ניתק את תושבותו בישראל לצורך ביטוח לאומי החל משנת 2000 . היחיד ביקש שלא להיחשב תושב ישראל החל משנת 2000 , ולפיכך להיות זכאי למעמד של תושב חוזר ותיק עם חזרתו לישראל. נקבע כי למרות ניתוק התושבות לצורך ביטוח לאומי, ליחיד מרכז חיים בישראל בשנים שקדמו לשנת 2007 , ולפיכך לא יוכל להיחשב כתושב חוזר ותיק, בין היתר כי ליחיד בית קבע בישראל שבו מתגוררים בקביעות אשתו וילדיו ואף הוא עצמו לפרקי זמן ממושכים מידי שנה. 2.3 קביעת תושבות של יחיד בנסיבות של פיצול תא משפחתי, על רקע מספר מועט של ימי שהיית היחיד בישראל והחזקתו באישור תושבות לצורכי מס של המדינה הזרה בני זוג ששהו בחו"ל במהלך שנות ה -80 , וחזרו לישראל בסוף שנות ה -80 , החליטו בשנת 1991 לעזוב את ישראל ואולם, עקב מחלתו של אחד מילדיהם, עזב רק היחיד את ישראל החל משנה זו והגיע לביקורים קצרים בישראל במהלך שהותו בחו"ל (עד כ -70 ימים בשנה). היחיד הועסק כשכיר בחברה זרה בחו"ל והתגורר בדירה בחו"ל בשכירות ארוכת טווח. לבני הזוג דירה בישראל הרשומה על שם האשה. בקשתו של היחיד להיחשב כתושב חוץ וכתושב חוזר ותיק החל משנת 2009 התקבלה לאור הנסיבות המיוחדות: מצב רפואי של בנו של היחיד, שהובילו את בת הזוג שלו להמשיך לגו ר בישראל, ימי שהייה מועטים בישראל ואישור תושבות לצורכי מס של המדינה הזרה. 2.4 קביעת תושבות של יחיד בנסיבות של Relocation למדינת אמנה לתקופה העולה על 3 שנים יחיד עזב את ישראל בסוף שנת 2007 יחד עם אשתו ובתו למדינה זרה שהיא מדינת אמנה (להלן: " מדינת האמנה עד "). יום עזיבתו עבד היחיד בחברה ישראלית המוחזקת במלואה על - ידי חברת האם תושבת מדינת האמנה שבה הועסק היחיד עם עזיבתו למדינת האמנה. ליחיד ולמשפחתו אין בית בישראל (לא בבעלות ולא בשכירות). היחיד נחשב כתושב לצורכי מס במדינת האמנה החל משנת 2008 . היחיד ומשפחתו שבו לישראל בשנת 2010 , בתום 36 חודשים מיום עזיבתם את ישראל. נקבע כי היחיד ומשפחתו יחשבו כתושבי חוץ לצורך האמנה חצי שנה מיום עזיבתם את ישראל, כי במועד זה ניתן לקבוע כי התגבש בית הקבע של המשפחה במדינת האמנה. קביעה זו הינה לצורכי אמנה בלבד ולא לצורך הדין הפנימי בי שראל, ולפיכך אין בניתוק התושבות בכדי להקנות ליחיד ובני משפחתו הטבות מכוח סעיפים 14 -ו 97 לפקודה. במקרה נוסף שפורט בחוזר והתייחס ליחיד ובני משפחתו שמיעטו לבקר בישראל ושהו תקופה ארוכה מ -3 שנים בחו"ל, הוכר היחיד כתושב חוזר לעניין הדין הפנימי. 2.5 קביעת תושב ות של יחיד בנסיבות של Relocation למדינת אמנה לתקופה שאינה עולה על 3 שנים היחיד עזב את ישראל למדינת אמנה עם אשתו וילדיו בדצמבר 2008 כדי לעבוד בחברת האם של החברה שבה הועסק בישראל. בבעלותם של בני הזוג דירה בישראל, אותה הם השכירו למשך כל תקופת שהייתם בחו"ל. ה יחיד נחשב כתושב מדינת האמנה לצורכי מס ומחזיק באישור תושבות החל מיום 1 בינואר 2009 . בני הזוג המשיכו להיות מוגדרים כתושבי ישראל לעניין ביטוח לאומי. עם סיום העסקתו של היחיד בחברת האם במדינת האמנה בתחילת חודש מרס 2011 , חזרו בני הזוג לישראל. בקשתם של בני הזוג ל היחשב כתושבי חוץ לעניין האמנה החל מיום עזיבתם את ישראל ועד ליום חזרתם לישראל, נדחתה. נקבע כי תקופת שהותם של היחיד ומשפחתו במדינת האמנה הקצרה מ -3 שנים, וכן מכלול העובדות , מצביעים על כך כי המעבר למדינת האמנה היה לצורך עבודה בלבד ולא לצורך מגורי קבע. כמו כן, נקבע כי מרכז האינטרסים החיוניים של היחיד ובני משפחתו נותר בישראל וטרם התהווה להם בית קבע במדינת האמנה. "מכלול העובדות" כאמור, לא פורט בחוזר, עם זאת, בחינת מכלול העובדות יכולה להיות גורם מכריע ומומלץ לבחון את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה לבחינת ניתוק אפשרי של תושבות.