מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 283 13. החלטת מיסוי בהסכם מס' 2316/18 - קביעת מנגנון הכנסה מעורבת להכנסות המופקות בישראל ומחוץ לישראל בידי תושב חוץ (במהלך שנת ההסתגלות) ותושב ישראל לראשונה ה עובדות ב החלטת מיסוי בהסכם מס' 2316/18 : נישום אזרח מדינה זרה ולשעבר גם תושב אותה המדינה. ביום 15 ביולי 2013 עלה לארץ יחד עם אשתו וילדיו. הנישום בחר ב"שנת הסתגלות" והינו מו עסק משנת 2006 כשכיר בחברה תושבת חוץ שלה סניף בישראל. החל מה -1 באוגוסט 2013 החל לעבוד בסניף של החברה באירופה, ובמסגרת ההסכם עם החברה מקום העבודה יכול שיהא במדינה אחרת או בסניף הישראלי כנדרש. כל המשכורות של הנישום בסניפי החברה משולמות במלואן על - ידי הסניף היש ראלי. ההחלטה: בשנת ההסתגלות ייחשב הנישום לתושב חוץ, ומיום ה -15 ביולי 2014 "( יום תחילת התושבות ") ייחשב לתושב ישראל, ובלבד שמיום זה יהיה מרכז חייו בישראל, ויוותר בישראל במהלך כל תקופת ההטבות להן הוא זכאי. בנוסף, הובהר כי ההחלטה לא מהווה אישור תושבות לצרכי מ ס והדבר נתון לבחינתו המחודשת של פקיד השומה. לעניין הכנסת העבודה של הנישום, החל מיום תחילת התושבות ואילך, יראו אותה כהכנסה שהופקה על - ידי "תושב ישראל לראשונה" והיא תפוצל לשני חלקים: החלק הראשון, הכנסת עבודה המשולמת לנישום על - ידי הסניף הישראלי של החברה הזרה בגין תקופה פלונית כשהיא מוכפלת ביחס שבין סך ימי העבודה בישראל לבין סך כל ימי העבודה והיא תחשב להכנסה שהופקה בישראל. החלק השני, יתרת הכנסת העבודה של הנישום תחשב להכנסה שהופקה מחוץ לישראל. ותהא פטורה ממס בישראל (ובלבד שהתקופה כלולה בתוך תקופת ההטבות). הוצא ות שכר העבודה לא יותרו בניכוי לצרכי מס בספרי הסניף הישראלי של החברה הזרה, שכן אינן מהוות הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו של הסניף הישראלי. יש לציין כי קבלת הפטור בגין החלק השני של ההכנסה, מותנית בכך שתקופת העבודה בחו"ל לא תהיה טפלה ביחס לתקופת העבודה הכו ללת. לפיכך, הנישום יכין וישמור בסוף כל חודש דיווחים המפרטים את מספר ימי העבודה שלו בישראל ובחו"ל באותו החודש ויגיש זאת לחברה הזרה לשם ניכוי המס במקור בגין החלק הראשון של ההכנסה. יתרה מכך, הנישום יגיש דוח מס שנתי וידווח על כלל הכנסותיו ויצרף לכל דו"ח מסמכים רלוונטיים. 14. מיסוי הכנסות מאופציות בידי יחיד אגב שינוי תושבות ה עובדות ב החלטת מיסוי לא בהסכם מס' 0989/18 : פלוני התגורר עם משפחתו בישראל עד לשנת 2011 . ביום -ה 8 בספטמבר 2011 עזב היחיד את ישראל (" יום העזיבה ") ועבר להתגורר עם משפחתו בארה"ב. בשנת 2014 החל היחיד להיות מועסק כעובד שכיר בחברה פרטית תושבת ארה"ב. במסגרת ההעסקה הוקצו לפלוני שתי הענקות של אופציות הניתנות למימוש למניות של החברה האמריקאית: הראשונה, הייתה באוקטובר 2014 כאשר יום תחילת ההבשלה של האופציות נשוא הענקה זו נקבע כיום 1 באוגוסט 2014 . השנייה, הייתה בחודש אוקטובר 2015 כאשר יום תחילת תקופת ההבשלה נקבע כיום 20 בספטמבר 2015 . ביום 3 באוגוסט 2016 חזר פלוני לישראל עם משפחתו והחל להיות מועסק בחברת בת ישראלית של חברת האם האמריקאית. יום סיום תקופת ההבשלה של חלק מהמניות חל לפני יום החזרה ארצה של פלוני וחלק לאחר יום החזרה. החלטת המיסוי ותנאיה : היחיד יחשב ל"תושב חוץ" מיום 1 בינואר 2012 "( יום ניתוק התושבות ") ועד ליום חזרתו ארצה, והחל מיום החזרה יחשב ל"תושב ישראל". היחיד אינו זכאי להטבות מס כיוון שאינו עונה להגדרת "תושב חוזר ותיק" או "תושב חוזר" בסעיף 14 לפקודה.. ככל שהיחיד יחשב תושב ישראל גם במועד המימוש (לעניין זה "מימוש" - מועד מכירת המניה): א. מיסוי הרווח שהופק בחו"ל: הרווח שהופק בחו"ל ייחשב כהכנסת עבודה לפי ס עיף 2(2 ) לפקודה. הכנסת העבודה האמורה אינה זכאית לפטור ממס לפי ס' 14 (א) לפקודה. אין באמור לשלול זיכוי של מסי חוץ ששולמו בפועל בארה"ב בגין הרווח שהופק בחו"ל בלבד. ב. מיסוי הרווח שהופק בישראל: הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2 ) לפקודה ולא יינתנו זיכויים של מסי חוץ שש ולמו על ידו בגין האופציות או מניות חברת האם.