מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 291 במקרה דנן, התובע יצא את הארץ לצורך עבודה מטעם חברת בת של מעסיקו הישראלי, התובע אישר כי תקופת העבודה ל א הוגדרה מראש, התובע שהה בארץ למשך תקופות ממושכות, בעיקר בתקופה הרלוונטית, התובע מילא שאלון תושבות, ביקש ואף שילם מקדמות דמי ביטוח באמצעות הוראת קבע, לתובע דירה בישראל שהושכרה לתקופה "קצרת טווח" בזמן שהייתו בחו"ל; התובע הצהיר בפני מס הכנסה על היותו תושב בש נים שבמחלוקת, ואף הוגדר כך אצל רשויות המס. לאור מכלול הנסיבות דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי על פי מבחן "מירב הזיקות", יש לקבוע כי "מרכז חייו" של התובע נותר בישראל, ובהתאם היה חייב בתשלום דמי ביטוח. משכך, החוב שנוצר בגין אי תשלום, נוצר כדין. 23. פסק דין בעניין רפי אמית נ' פ"ש ת"א 4 149 - סיווגו של יחיד חסר תושבות כתושב ישראל ואופן מיסוים של הכנסות ממשחק הפוקר בידיו רפי אמית (" המערער "), הינו אזרח ישראל אשר משפחתו מתגוררת בארץ. החל משנת 2002 ועד לשנת 2009 , שהה המערער לסירוגין בישראל ובחו"ל, השתתף בתחרויות פוקר רבות בחו"ל, בהן אף הרוויח סכומים נאים. עניינו של פסק הדין נסוב סביב שנת 2007 , בה שהה המערער בישראל 30 ימים, לגביה טען פקיד השומה (" המשיב ") כי המערער הינו תושב ישראל בשנת המס בהתאם למבחן "מרכז החיים". בית המשפט המחוזי, קיבל את עמדת המשיב וקבע כי המע רער אכן היה תושב ישראל בשנת 2007 . בערעורו, טען המערער כי בהתאם למבחן "מרכז החיים" הוא אינו נחשב תושב ישראל לצרכי מס בשנת 2007 . בית המשפט העליון (מפי השופט הנדל) קבע כי המערער ייחשב תושב ישראל בשנת 2007 וכי הכנסתו ממשחקי הפוקר עלתה כדי "משלח יד" ותחויב בה תאמה בשיעור מס שולי. בחינת סיווגו של המערער בשנת 2007 כתושב ישראל -על - אף שבהתאם לחזקות הכמותיות הקבועות בפקודה, המערער אינו נחשב תושב ישראל, פנה בית המשפט העליון לבחון את מרכז חייו של המערער באותה השנה. נקבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המ חוזי ולהותיר את מסקנתו, בעיקר לאור ההון שהעביר המערער לישראל במהלך השנים, נכסי הנדל"ן שברשותו המצויים בישראל, משפחתו בישראל וימי שהייתו בשנים שקדמו לשנת המס. בעניין התושבות, הוסיף בית המשפט העליון והתייחס לסוגיה העקרונית שכבר עלתה בערכאה דלמטה, האם אכן קיי ם מצב בו אדם אינו תושב של אף מדינה לצרכי מס. אף שלא נדונה השאלה לגופו של עניין, נקבע כי נכון להוסיף שבשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל, ובכל מקרה אין זה המקרה שלפנינו. עוד נקבע, כי בהתא ם לעובדות המקרה דנן, לא ייחשב המערער כ"תושב חוזר" בשנת 2007 . על דברים אלו, הוסיף השופט מזוז , שהסכים לדבריו של השופט הנדל, אמירות מרחיקות לכת בכל הקשור לעניין התושבות. לדידו, נקודת המוצא של יחיד שהינו אזרח ותושב ישראל ובמיוחד מי שגדל בה, היא שהוא נותר תוש ב ישראל, אף אם הוא שוהה מחוץ לה פרקי זמן ממושכים. על מנת להסיר מעליו את תושבותו הישראלית, אליבא דמזוז, עליו לבצע "צעדים בעולם המעשה" על מנת להוכיח את כוונתו לנתק כל זיקה לישראל, זאת כגון ידי -על ויתור על אזרחותו, מכירת כל נכסיו בישראל, ועוד. שהות ארוכה בחו"ל בעת הזו, בה אזרחים רבים לומדים בחו"ל או עובדים שם, אינה מהווה אינדיקציה מספיקה על מנת לבסס את התושבות מחוץ לישראל. כך, גם במקרה דנן, בו המערער נולד וגדל בישראל, בה מצויים בני משפחתו ואין לו בית קבע במדינה אחרת. המערער נסע בין מדינות העולם בעודו מחזיק דרכון ישראלי ומקבל ויזה במדינות אלו כתייר ישראלי. הוא לא היכה שורשים במדינה אחרת, לא רכש אזרחות של אף מדינה, לא הוכר באף אחת מהן כתושב לצרכי מס ולא שילם באף מדינה מס בגין הכנסותיו. מאידך, שמר על זיקותיו לישראל, בה מצויים בני משפחתו, שהה בממוצע - (רב - שנתי) כ 5 חודשים בשנה בישראל והעביר כספים אותם השתכר בחו"ל, לישראל. 1 49 ע"א 476/17 אמית אמשיקשוילי רפי נ' פקיד שומה ת"א 4