מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 290 באשר למחלוקת ביחס לחזקת התושבות: ביהמ"ש קיבל את גישת המשיב, לפיה בחישוב ימי השהייה של נישום בישראל יש לחשב את יום כניסתו וגם את יום י ציאתו מישראל, וזאת אף אם הנישום שהה בכל אחד מהימים שעות בודדות בלבד בישראל; לקיומה של החזקה שתי משמעויות מרכזיות: האחת, הנטל להפריך את החזקה מוטל על המערער; והשנייה, במישור המהותי, מספר ימי השהייה של המערער בישראל אינו רק נתון טכני, אלא הוא מעיד כשלעצמו על זיקה מהותית לישראל. "הגדרת המונח "תושב חוץ" נועדה להבהיר את כללי חישוב המועדים וימי השהייה בעיקר במקרים שבהם הנישום ניתק את התושבות שלו מישראל. חשוב להדגיש, כי היא לא באה לסתור את חזקת הימים הקבועה בהגדרת "תושב ישראל", וכי לא קיימת "תחרות משפטית" בין ההג דרות. מי שעונה על הגדרת "תושב ישראל" יוגדר ככזה באופן קטגורי, והוא לא יוכר כ"תושב חוץ" אף אם יש בפיו טענה כי לכאורה הוא מקיים את כל התנאים הקיימים בהגדרת "תושב חוץ". עוד יצוין, כי מאחר והגדרת "תושב חוץ" נוספה לפקודה בשלב מאוחר והיא נכנסה לתוקף רק ביום 1 נואר בי 2007 , היא לא חלה על שנות המס בענייננו, ולכל הפחות על חלקן". השופט המשיך ונדרש לשאלה, האם המערער סתר את חזקת התושבוּת וקבע, תוך שהוא מסכים עם קביעת ביהמ"ש המחוזי, כי במקרה הנדון חזקת התושבוּת לא נסתרה "אף שהמערער ניסה להרחיק את עצמו מבית משפחתו בישראל ," שכן לצד עובדת שהייתו של המערער בישראל באופן שוטף ולפרקי זמן ארוכים בשנות - המס שבערעור, נקבעו מספר קביעוֹת נוספות המלמדות שמרכז חייו היה בישראל ובכלל זאת, בית מגורי המערער בישראל היווה עבורו בית קבע, שהמערער ראה בעצמו ובמשפחתו חלק אינטגרלי מהקהילה בישראל ושלמערער אין מעמד כאזרח או כתושב מס באף מדינה אחרת. נ ציין, שבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון נדחתה ( דנ"א 228/17 . ) 22. פסק דין בעניין עובדיה בן יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומ י 148 - הגדרת תושבות לצורך ביטוח לאומי ביום 26 ליוני 2017 ניתן פס"ד בעניינו של תובע אשר יצא את הארץ לצורך עבודה מטעם חברת בת של מעס יקו הישראלי בין השנים 2007 - 2009 ("התקופה הרלוונטית" ). התובע יצא לתקופת עבודה לא מוגדרת מראש. בשנים 2007 -ו 2009 , התובע שהה באר ץ למשך תקופות ממושכות (התובע ביקר 5 פעמים בישראל ושהה בחו"ל מעל 200 ימים). במקרה דנן, התובע ביקש ושילם מקדמות לצורך שמירת זכאות לביטוח לאומי (" המל"ל "). לתובע דירה בישראל שהושכרה לתקופה "קצרת טווח" בזמן שהייתו בחו"ל, כמו כן, התובע הצהיר בפני רשויות המס על ה יותו תושב ישראל בזמן שהייתו בחו"ל. הסוגיה המשפטית: המל"ל חייב את המבוטח בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות ("דמי החיוב") בגין הכנסותיו בחו"ל בתקופה הרלוונטית, ונוצר לו חוב של כ - 41,000 ש"ח. המבוטח הגיש תביעה לבית הדין, לביטול דמי החיוב. בפסק הדין נדונה שאלת תושבותו של התובע בתקופה הרלוונטית והאם התובע חייב "בדמי ביטוח" בתקופה הרלוונטית. התובע טען כי עבודתו בחו"ל היתה לתקופה בלתי מוגדרת ועל פי מבחן "מרכז החיים", בתקופה הרלוונטית, מירב הזיקות לרבות כוונתו הסובייקטיבית של התובע, יש לראותו כתושב חוץ אשר ניתק את זיקתו ותושבותו לישראל. הנתבע (המ ל"ל) טען כי העסקה בחו"ל, אף אם לאורך שנים, לא בהכרח שוללת תושבות. ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה : בית הדין דחה את התביעה מהטעמים הבאים: לאחר בחינת כלל הנסיבות העובדתיות של המקרה, על פי מבחן הפסיקה, "מרכז החיים", לקביעת זיקת התושבות של אדם, יש להגיע למסק נה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" על פי המשתנים הבאים: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל. 148 ב"ל 15-02- 45066 עובדיה בן יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי.