מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 307 המהווים כ - 9.99% מסך כל הדיבידנדים שחילקה החברה וכ - 22.7% מהמניות מסוג א' (שכאמור מקנות רק זכות לדיבידנד). הסכום דווח כדיבידנד בשיעור מס מוטב לפי החוק לעידוד השקעות הון. המחלוקות העיקריות: את קיבל לא המשיב לפיה הטענה אשר הסכומים שולמו למערער הם הכנסה מדיבידנד וקבע, כי יש סיווג את לשנות התקבולים ולסווגם כהכנסה לפי סעיף 2(2 ) לפקודה כהשתכרות או נאהה כטובת במסגרת יחסי עובד אשר מעביד במס חייבת המס בשיעור של השולי המערער. המשיב טען שהמניות אשר הוקנו לכאורה למערער לא מקנות זכות כל למעט קבלת בידו היה לא ואף דיבידנד לרשום או שמו על אותן להעביר סיום ועם לאחר הן עבודתו עוד . פוקעות טען המשיב, כי גם אם יוכר התקבול כדיבידנד, הוא יחויב בשיעור מס של 25% כאמור בסעיף 102 ולא בשיעור נמוך יותר המוענק לדיבידנד. בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת הוד) קיבל את הערעור ברובו. לעניין החלת סעיף 102 על הדיבידנד התקבל הערעור. השופטת התייחסה למהות ההסדר בסעיף 102 לפקודה והתנאים שנקבעו בו על מנת שיתקיים הסדר זה ובין היתר הדרישה לפנות לפ קיד השומה לצורך אישור התוכנית. בסעיף 102 לפקודה נקבע, כי אם לא השיב פקיד השומה בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה יראו את תכנית ההקצאה או את הנאמן, לפי העניין, כמאושרים. משכך, אף אם אישורו של פקיד השומה אינו בגדר אישור התכנית, הרי שיש לראות את התכנית כמאושרת בהתאם להוראות הסעיף. בית המשפט מצא כי הבקשה המוגשת הינה בקשה מהותית ומתפקידו של פקיד השומה לבדוק את התוכנית במסגרת 90 הימים מיום קבלת ההודעה המהווה תקופה מספקת לבדיקתה ובלבד שלא החל תהליך בדיקה והמשיב נותן תשובת ביניים לחברה. בהתייחס לזכויות המוגבלות שהוקנו למניות שלא הקנו למערער זכות כלשהי מלבד הזכות לקבל דיבידנד ולא היה בידו לרשום את המניות על שמו וכן לא היה בידו להעביר את המניות לאחֵר והן פוקעות עם סיום יחסי עובד - מעביד, מצא בית המשפט כי למרות מגבל ות אלו, מדובר בכלי אשר יש בו כדי לממש את תכליתו של סעיף 102 לפקודה ויש במניות אלו כדי להַדק את הקשר בין החברה לעובד ואת האינטרס של העובד לפעול לשם הגדלת רווחי החברה ומכאן שהקצאת מניות כאמור עומדת בתנאי ההקצאה הנדרשים בסעיף 102 לפקודה. השופטת קבעה, כי אין לקבל את טענת פקיד השומה, שההקצאה אינה עומדת בתנאי סעיף 102 מאחר שהמערער הוא בעל שליטה, בנימוק שהמניות שהוקצו לא הקנו לו כח הצבעה או זכות למנות מנהל וזכותו לקבלת רווחים מתוך כלל רווחי החברה היתה נמוכה מ - 10%. מנגד, לעניין שיעור המס שיוטל על הדיבידנד נדחה הע רעור . נפסק, שבסעיף 102 לפקודה נקבע במסלול ההוני שיעור מס אחיד של 25% , שיחול גם על קבלת הדיבידנד. סיכום ומסקנות הדינמיות בהתפתחות המכשירים לתגמול הוני, שחלקם נסקרו במאמר זה, וסוגיות המיסוי הרבות שהתעוררו בתחום זה בעקבות התפתחות זו, יוצרים את הצורך לפנייה לרשות המסים לקבלת החלטות מיסוי, בין ב"מסלולים ירוקים" ובין באמצעות בקשות להחלטות מיסוי פרטניות. אנו ממליצים לשק ול במיוחד את הנושאים הבאים: (א) היתרונות המיסויים המגוונים בתגמול ההוני, בין היתר, בשל הפערים בשיעורי המס על הכנסת עבודה לעומת שיעור המס המופחת של 25% במסלול רווח הון באמצעות נאמן; (ב) אפשרות דחיית אירוע המס והחיוב במס במסלולים המוסדרים עם רשות המסים לעומת חיוב מיידי במס בהקצאה ללא הסדר; (ג) שיקולים של שמירת שווי ההטבה שהוענקה לעובדים באמצעות הסדרת מנגנוני תיאום שונים.