מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 15 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 395 לבסוף קבע השופט כי גם עבודת ה - PPA של אלביט וחוו"ד המומחה מלמדים כי חלק מערך החברה נבע ממוניטין המערער. יתרה מכך, מסמכים אלו נערכו ידי -על גורם בלתי תלוי, שנבחר על - ידי אלביט על מנת להעריך את הפרטים השונים המרכיבים את שוויה של אזימוט. ש ם נקבע, כי שווי אזימוט היה כ -50 מיליון דולר; שווי המוניטין של אזימוט היה -כ 16 מיליון דולר; ושווי המוניטין של המערער נאמד ידי -על המומחה בכ -6.8 מיליון דולר בלבד. משמע , ברי כי גם לאזימוט היה מוניטין (שלא שייך למערער). לאחר מכן פנה בית המשפט לממצאי חקירתה של מפקחת המס במסגרת עבודת השומה שערכה למערער. ממעבר על כלל הממצאים שהעלתה, עלה כי המפקחת בחרה להתעלם מעובדות שהוצגו בפניה בפרשנות לא נכונה של המסמכים שהוכנו והועברו לה ומבחירתה לקבוע אחרת מכל מה שהוצג בפניה. על כל אלה ציטט בית המשפט את דבריו של בית המשפט הע ליון כפי שאלה נאמרו ב עניין פיקנטי 187 לפיהם על פקיד השומה להפעיל את שיקול דעתו בתבונה ובנפש חפצה וללא שרירות לב. ובענייננו קבע בית המשפט כי: " עולה מהמקובץ שהמשיב בחן העובדות באופן סלקטיבי, המפקחת התעלמה מתקופה ארוכה בת כ - 17 שנים שבה היה המערער מנכ"ל, ולא הבי אה בחשבון מסמכים רבים שיש בהם כדי להצביע על המוניטין האישי של המערער. קשה להשתחרר מהתחושה שהמפקחת זרקה את החץ, והחליטה שאין למערער מוניטין, ואחר כך שירטטה את המטרה. המפקחת התעלמה באופן בוטה מעובדות, ממסמכים רבים שהוצגו וכן התעלמה מתקופה ארוכה שבה היה המער ע ר מנכ"ל החברה. תפקידה של המפקחת שדנה בשומה אינו לגבות מס בכל מחיר, אלא לשמוע את הנישום בפתיחות ובנפש חפצה והכל על מנת לגבות מס אמת. עם כל הצער שבדבר, במקרה דנן, אין לי אלא לקבוע שהמפקחת לא עשתה מלאכתה נאמנה ." כך, מתוך כל האמור לעיל, נקבע שלמערער היה מוניטין שהיווה כוח משיכה ללקוחות והיה בר העברה. כתשובה לשאלה השנייה - האם המוניטין האישי של המערער אכן הועבר לאלביט כחלק מהעסקה, מנה בית המשפט תחילה את הסממנים העיקריים המלמדים על מכירת נכס מוניטין והעברתו אל החברה הרוכשת שהם, בין היתר, תניית אי תחרות, הע ברת חוג לקוחות, מכירת העסק כ"עסק חי", כוונת הצדדים לעסקה, אופן הצגת העסקה בהסכם, אופן הדיווח לרשויות המס ורשויות אחרות, העברת הסיכונים הכרוכים במוניטין ועוד. לעניין נוסח ההסכם, קבע בית המשפט כי בכולם נכתב, בזמן אמת, כי תנאי מהותי בעסקה הוא התחייבות המערער להעביר לאלביט את המוניטין שלו בתחומי פעילותה של אזימוט. לעניין כוונת הצדדים לעסקה, סקר הבית המשפט את כלל המסמכים שהוצגו וראה כי לכל אורך הדרך נקודת המוצא הייתה שהמוניטין של המערער יעבור לאלביט כחלק ממכירת אזימוט. לעניין ההודעות לרשות המיסים ולרשות ניירות ערך, קבע בית המשפט כי העסקה דווחה ככוללת מכירת מניות וכן העברת מוניטין המערער לאלביט. כך נקבע גם בעבודת ה - PPA ובחוות דעת המומחה מטעם אלביט. י לעני ן התחייבות המערער לאי - תחרות, קבע בית המשפט כי קיימת התחייבות מפורשת של המערער שלא להתחרות באלביט למשך 4 שנים ממועד המיזוג. עוד הדגיש בית המשפט כי לתנייה זו יש חשיבות רבה, שכן בהתאם להסכם, התחייבותו של המערער שלא להתחרות היתה מוגבלת לתקופת העסקתו בלבד. משמע, אלמלא התחייבותו בהסכם, המערער יכול היה לפרוש ולהתחיל להתחרות באזי מוט בתוך 3 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, דבר שללא ספק היה מסב לאזימוט פגיעה אנושה וייתכן שאף היה מונע את קיום העסקה. לעניין בחינת ביצוע פעולות בעולם המעשה להעברת המוניטין, סקר בית המשפט את פעולותיו של המערער המצביעות הלכה למעשה, על העברת המוניטין לאלביט. צעדים אלו כללו שיחות הרגעה עם הלקוחות, הפגת חששותיהם והבהרה כי העסק ממשיך לעבוד לאחר העסקה בדיוק כפי שהם הכירו. לעניין העברת הלקוחות, קבע בית המשפט כי בהסכם ישנה התחייבות מפורשת של המערער להעברת לקוחותיו לאלביט. התחייבות זו גם התממשה הלכה למעשה, עת המערער ביצע פעולות רבות מכוח מחויבותו להעברת המוניטין, פעולות שתכליתן היה העברה ושימור לקוחות. 187 ע"א 89/ 734 פיקנטי נ' פקיד שומה , פ"ד מו' ( 5 ), סעיף 32 לפסק הדין.