מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 13 - ביטוח לאומי 343 6. מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף חוזר מס' 1479 של המוסד לביטוח לאומי מיום 3 בנובמבר 2020 הרקע לחוזר : תיקון תקנה 24 להוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח (להלן: " תקנות הביטוח לאומי )" את שהסדירה אופן חלוקת וחיוב ההכנסה בדמי ביטוח זוג בני שבין המועסקים שלא כעובדים שכירים בעסק של משותף של או שניהם . מהם אחד המצב ל פני התיקון ( חוזר מס' 1416 של המוסד לביטוח לאומי מיום 17 בפברואר 2014 - להלן: " החוזר הישן ") לעניין יחס חלוקת ההכנסות בין בני הזוג הינו כמפורט להלן:  50% - לגבר ו 50% לאישה;  67% - לגבר ו 33% לאישה;  67% לאישה ו - 33% לגבר;  במידה שאחד מבני הזוג הינו עובד שכיר במקביל, לא תיוחס לו יותר מ - 33% מההכנסה; החוזר הבהיר , כי שיטת חישוב המס בין בני הזוג אינה משפיעה על מעמד המבוטח לעניין המל"ל, זאת מאחר ותקנה 24 לתקנות הב יטוח לאומי מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג, העובדים בעסק משותף, כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. ראוי להבהיר, כי המוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה, ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או תשלום המס. בחוזר נקבע, כי המועד להגשת ההצהרה למל"ל הינ ו עד 30 באפריל של אותה שנת מס (שיעורי החלוקה יהיו מעוגלים ל - 10 האחוזים הקרובים). אם ההצהרה לא הוגשה במועד, שיעור החלוקה יהא לפי ההצהרה של השנה הקודמת ואם לא קיימת הצהרה קודמת, שיעור החלוקה יהא: בשומה משותפת או שומת יחיד - 67% - לבעל ו 33% לאישה ובשומה נפרדת - 67% לבן הזוג שאינו עובד שכיר ו - 33% לבן הזוג שהוא עובד שכיר. התיקונים במסגרת תיקון תקנה 24 לתקנות הביטוח ו לאומי ' מס החוזר 1479 של המוסד לביטוח לאומי בתחולה מיום 1 בינואר 2021 : ברירת המחדל ליחס חלוקה שוויוני בין בני הזוג תהא: 50% לאישה ו - 50% לגבר, אלא אם בני הזוג הגישו בקשה לחלוקה אחרת עד ליום 30 באפריל של השנה השוטפת. בנוסף, בוטל התנאי בדבר חלוקת הכנסות שאינה עולה על 33% כאשר אחד מבני הזוג שכיר במקביל. 7. תהליך בירור מעמד שכיר בשל הכנסות מחו"ל בעקבות קבלת שומה חוזר ביטוח מס' 1417 של המוסד לביטוח לאומי מיום 24 במרץ 2014 הרקע לחוזר : תושב ישראל חייב במס הכנסה על הכנסה שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל וכיוצא מכך חייב גם בדמי ביטוח לאומי, זול ת אם קיימת אמנה למניעת כפל דמי ביטוח לאומי (פטור מדמי ביטוח לאומי למעט מס בריאות). עד כה, המוסד לביטוח לאומי (" המל"ל ") לא פעל במקרים בהם לא היה קיים דיווח על עיסוק שכיר כשהתקבלה שומת מס הכנסה ובה היה דיווח על מקור הכנסה כשכיר. במקרה שכזה, התעלם המל"ל ממקור ההכנסה הנ"ל וכיוצא מכך ההכנסה לא חוייבה בדמי ביטוח לאומי, על אף שההכנסה היתה חייבת בדמי ביטוח לאומי. חוזר ביטוח 1417 קובע הוראות כדלקמן: בירור שכיר תהליך אוטומטי : הבירור האוטומטי יבוצע עם קבלת שומה ממס הכנסה ובה הכנסה ממקור שכיר "( משכורת "). במסגרת זו, יבדוק המל"ל האם קיים למבוטח עיסוק עובד שכיר באותה שנת מס ממעסיק ישראלי. אם לא קיים עיסוק כאמור, ישלח המל"ל הודעת בירור למבוטח אשר תיצור "אירוע שעון" שיופעל אוטומטית כעבור 60 יום מיום שליחת ההודעה. באם המבוטח לא יגיב להודעת הבירור במועד, המל" ל ישנה באופן אוטומטי את ההכנסה ממשכורת להכנסה שלא מעבודה ממקור "הכנסה מחו"ל שכיר". להלן המקרים הרלוונטיים לתהליך הבירור: מקור ההכנסה בבירור הינו משכר אצל מעסיק ישראלי : מבוטח שקיבל הודעת בירור אשר היה מועסק כעובד שכיר באותה שנת מס על - ידי מעסיק ישראלי, ייד רש להוכיח כי היה מועסק על - ידי מעסיק ישראלי כדי להפסיק את תהליך הבירור ולהחזיר את הרישום כ"עובד שכיר" רגיל.