מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 14 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 353 14.1 קבלת דיבידנד מהכנסה שלא חויבה במס אצל החברה המחלקת, אינה זכאית לפטור ממס חברות / דנ"א 5388/20 אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ, אורון אחזקות מלונאות ותיירות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה ואח' ביום 11 באוקטובר 2020 דחתה הנשיאה חיות את הבקשה של מספר חברות לקיים דיון נוסף ( דנ"א 5388/20 ) , בפסיקת בית המשפט העליון מיום 16 ביוני 2020 "( הפסיקה הראשונה "). להלן נזכיר את הקביעה בפסיקה הראשונה ואח"כ נסקור את הקביעה בדיון הנוסף. הפסיקה הראשונה ביהמ"ש העליון דן במאוחד ע"א ( 2515/18 ע"א + 9131/18 ) בערעורים נפרדים שהוגשו על ידי חברת אם. סי. אל קניון דרורים בע"מ (" אם.סי.אל ") ועל ידי חברת אורון אחזקות מלונאות ותיירות בע"מ (" אורון אחזקות ") בשאלה המשותפת לשני הערעורים: האם סכום כסף המ חולק על ידי חברת בת לחברה אם כתוצאה מרווחי שערוך הוא בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" בחברה המחלקת, לפי סעיף 126 (ב) לפקודת מס הכנסה? בית המשפט דחה את הערעורים ופסק כי אין מקום להכיר ב"רווחי שערוך" מנכסי מקרקעין, המייצגים רווחים על פי כללי החשבונאות מבחינת החברה המחלקת שטרם מומשו, כ"הכנסה" החייבת במס לפי סעיף 126 (ב), זאת בעיקר נוכח עיקרון המימוש, שהוא מעקרונות היסוד בשיטת המס הישראלית, ועל כן, החברה מקבלת הדיביד נד אינה זכאית ליהנות מתחולת סעיף 126 (ב) לפקודת מס הכנסה, הקובע שההכנסה מדיבידנד אינה חייבת במס בידיה. כפועל יוצא מכך שרווחי שערוך המקרקעין טרם מומשו, דיבידנדים שמקורם ברווחי שערוך אינם בגדר רווחים שמקורם ב"הכנסות". לכן, הדיבידנד מרווחי שערוך אינו מוחרג מה כנסתה החייבת במס של החברה מקבלת הדיבידנד לפי סעיף 126 (ב) לפקודה. שעה שלפי עיקרון המימוש, החברה המחלקת אינה ממוסה בגין עליית ערכם של נכסיה (על אף שחילקה דיבידנדים בגין עליית הערך), אין מקום לפטור את החברה המקבלת מתשלום מס בגין הכנסותיה מדיבידנדים המחולקים ל ה על ידי החברה המחלקת שמקורם ברווחים שטרם מוסו. גם נציין שבעניין אורון ש" ביהמ ציווה אחזקות על המחוזי המס רשויות " כל לשום מכירה של עתידית הנכס הנדון על ידי הבת חברת באופן המביא את בחשבון מיסוי הדיבידנדים שהוא דין פסק תוצאת זה". הערעור שכנגד שהגיש פקיד השומה בבית התקבל המשפט העליון בדעת רוב. נפסק כי בין מחלוקת נישום לרשויות יכולה המס להתברר רק לפי ההליכים הייחודיים שנקבעו בחוקי מקום המס, ואין לעקוף ציווי מתן ידי על אותם כללי, ביחס לנישום ) חברת הבת ( ש, " ביהמ לפני עמד לא שעניינו שפרטיו יתבררו רק בעתיד. לפיכך, מאחר ששומתה של העתידית החברה המחלקת בגין נכס מימוש לא ן" הנדל ש" ביהמ לנגד עמדה וככל המחוזי אכן שהנכס ימומש ולחברה המחלקת יהיו השגות על השומה, יהיה באפשרותה כן לעשות בדרכים המקובלות . המס הליכי של בעניינה החברה המקבלת אינם המקום לדון המתאים בשומה ת עתידי של אפשרית החברה המחלקת; האמור יש אם גם נכון טעמים טובים לעמדת המיעוט שהביע המשנה לנשיאה השופט בעת לפיה , מלצר קביעת של השומה החברה פקיד המחלקת השומה יידרש להתחשב של במס בחיובה החברה בגין המקבלת שכן , הדיבידנד עליו חזקה , העת שבבוא מכלול המס שיקולי יילקחו . בחשבון להרחבה - ר אה חוזר מסים 14.2020 של משרדנו . הפסיקה בדיון "א דנ( הנוסף 5388/20 ( הנשיאה חיות דחתה את הבקשה. הנשיאה קבעה - פסק כי הדין מושא הבקשה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים דיון נוסף , דהיינו אותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית - המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף. עוד נפסק כי חידוש הלכה, כשלעצמו, אינו מהווה טעם לקיומו של דיון נוסף וכי לצורך כך "נדרשת הלכה מיוחדת וחריגה ש יש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסק הדין"