מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 14 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 360 14.5 מיסוי שינוי מודל עסקי / ע"מ 26342-01-16 ברודקום סמיקונדקטור בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא חברת ברודקום סמיקונדקטור בע"מ (" המערערת ") הוחזקה בשיעור של 100% יד-ל , ע י חברת Dune Networks Inc , חברה תושבת ארה"ב (" חברת האם "). ביום 30 בנובמבר 2009 , נרכשו כלל מנ י ותיה של חברת האם על - ידי חברת Broadcom Corporation , חברת תושבת ארה"ב אשר מניותיה נסחרות בבורסת Nasdaq בארה"ב (" ברודקום ,)" בתמורה לסך של 200 מיליון דולר (" עסקת רכישת המניות .)" לאחר עסקת רכישת המניות ערכה המערערת שלושה הסכמים ע ם ברודקום ועם חברות קשורות אליה (" קבוצת ברודקום ") אשר יפורטו להלן. ההסכמים הנ"ל הם העומדים במוקד ההליך דנן (" העסקה "). ביום 26 בפברואר 2010 , התקשרה המערערת בהסכם למתן שירותי שיווק ותמיכה טכנית לחברה קשורה (" ברודקום סינגפור ") בהסדר של כיסוי עלויות השיווק בתו ספת רווח תפעולי קבוע של 10% "( הסכם שירותי השיווק .)" ביום 1 במרץ 2010 , התקשרה המערערת עם ברודקום בהסכם למתן שירותי פיתוח בהסדר של כיסוי עלויות בתוספת מרווח של 8% "( הסכם הפיתוח .)" באותו מועד חתמה המערערת על הסכם נוסף עם חברה קשורה נוספת (" ברודקום קיימן ") ב הסכם להענקת רישיון לשימוש בקניין הרוחני של המערערת . בהתאם להסכם זה ניתנה לברודקום קיימן הזכות לפתח, לתכנן, למכור, להציע למכירה ולהפיץ את המוצרים פרי הרכוש הבלתי מוחשי והטכנולוגיה לתקופה של חמש שנים (" הסכם הרישיון" ). בהתאם להסכם הרישיון, עבור השימוש בקניין הרוחני ישולמו תמלוגים בשיעור של 14.1% - 14.7% , אשר נקבעו על פי מחקר מחירי העברה. המשיב טען כי לאחר העסקה, הפכה המערערת מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עצמי, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה, לחברה שעיסוקה מסתכם במתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. לעמדתו של המשיב, העסקה מהווה "שינוי מודל עסקי" אשר יש לסווגה כמכירה במישור ההוני ולמסותה בהתאם. השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה, האם יש לראות בשינוי במודל העסקי של המערערת מיד לאחר רכישתה על ידי - קבוצת ברודקום כעסקה הונית אשר יש לחייבה במס רווח הון הנגזר משווי עסקת הרכישה . משפט ה בית המחוזי לוד- מרכז קיבל את עמדת המערערת בנושא שינוי מודל עסקי. השופט בורנשטיין, מבחין בפסק דינו בין המקרה בו דן בעבר בעניין ג'יטקו לבין ענייננו אנו. לדידו של השופט, ניתן בהחלט להעלות על הדעת כי חברה ישראלית, שבידה טכנולוגיה בעלת ערך מוכח, אשר הגיעה לשלב בו אותה טכנולוגיה מוטמעת במוצרים הנמכרים על ידה ומפיקים לה הכנסה, עורכת שינוי במודל העסקי שלה, שינוי שיש בו כדי להטיב עמה, להגדיל את פעילותה, הכנסותיה ורווחיה ואף את כוח האדם שלה. השאלה שצריכה להישאל בענייננו היא האם שינוי המודל העסקי לא היה מתרחש אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. בית המשפט מוסיף וקובע כי לא ניתן לומר כי הערך הכלכלי, אשר השתקף בעסקת המניות, "התאייד" כלא היה. המערערת הוכיחה כי בעקבות מכלול ההסכמים שנערכו בינה לבין קבוצת ברודקום, פעילותה התרחבה. עוד מציין בית המשפט, כי אכן, לא מן הנמנע כי שינוי מודל זה הביא לשינוי בפעילותה של המערערת, מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עבור עצמה, מייצרת מוצרים ומפיקה הכנסות ממכירתם, לחברה העו סקת במתן שירותים ובקבלת תמלוגים. ניתן לומר, כי סיכונים שהיו קיימים בפעילותה הקודמת של המערערת לצד הסיכויים, פחתו, או למצער השתנו נוכח פעילותה החדשה. לטעמו של בית המשפט, עצם העובדה כי חברה עסקית מחליטה להקטין סיכונים וסיכויים (או להגדיל סיכונים וסיכויים) אי ן פירושה שזו ביצעה עסקה שבמהותה הכלכלית מגלמת העברת "ערך כלכלי" או "נכס". ל הרחבה, ראה חוזר מסים 23.2019 של משרדנו. גם ורא חוזר נפרד בחוברת זו, בפ רק 11 מיסוי בינלאומי - מחירי העברה .