מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 14 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 361 14.6 לא הותר קיזוז כנגד הפסדים צבורים בשלד בורסאי שנרכש / ע"מ 46365-09-17 קבוצת אחים נאווי בע"מ נ' פ"ש ת"א 4 רקע: בעלי השליטה במערערת רכשו " שלד בורסאי " , שהעבירו אליו פעילות רווחית חדשה של ממסרים דחויים ("ניכיון 'קים), צ מחברה פרטית שבבעלותם (" השלד הבורסאי " ו" העסקה " בהתאמה). לשלד הבורסאי אין נכסים, ציוד או מוניטין והמסחר במניותיו הושעה. פעילותו העסקית פסקה כליל כשנה וחצי לפני מועד רכישתו. לשלד הבורסאי הפסדים צבורים בסכומים גבוהים (הפסדים מעסק בסך של כ -44 " מיליון ש ח והפסד ריאלי מני"ע בסך של -כ 110 ח)" מיליון ש , שנוצרו בתקופה שקדמה לרכישתו , דבר שיכול להביא לחיסכון מס מקיזוז הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. לאחר השלמת העסקה, ובתוך 3 שנות מס קוזזו מלוא ההפסדים שנצברו בשלד הבורסאי כנגד הרווחים מהפעילות החדשה (מלוא ההפסד העסקי קוזז כבר בשנה הראשונה) . טענות הצדדים: פקיד השומה (" המשיב )" טוען כי המערערת לא הוכיחה כי ביסוד העסקה עמד "טעם מסחרי יסודי" ויש לראות בעסקה, תכנון מס שלילי ובלתי לגיטימי שמטרתו הייתה להפחית את המס על רווחי הפעילות החדשה , ועל כן מהווה עסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה. המערערת טוענת כי המשיב לא עמד בחובתו להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו במסגרת סעיף 86 לפקודה, ובכל מקרה עלות העסקה הייתה גבוהה מיתרון המס . בנוסף, בבסיס העסקה לרכישת השלד הבורסאי עמדו טעמים מסחריים י סודיים, שיש בהם להצדיק את האופן בו נעשתה, ולהכשיר את קיזוז ההפסדים, ובראשם "הנראות הציבורית", המהווה "תעודת הכשר" לצורך גיוס אשראי מהבנקים, גיוס הון מהציבור, גיוס לקוחות פוטנציאליים וסחירות ואפשרות למימוש אחזקות תוך שמירה אפקטיבית על שליטה. בית המשפט המחו בת זי "א (השופטת את דחה ) סרוסי . הערעור השופטת איזכרה מספר פסקי דין שדנו בסעיף 86 לפקודה: רובינשטיין (ע"א 3415/97 ,) סגנון (ע"א 2965/08 ) ו גוטשל (ע"א 1211/14 ). לדברי השופטת, שלוש שאלות ניצבות לדיון: האחת, האם הוצגו טעמים מסחריים יסודיים לרכישת חברה ציבורית מפס ידה בהשוואה לניהול הפעילות בחברה פרטית מרוויחה; השנייה, האם הוצגו טעמים מסחריים יסודיים לרכישת שלד בורסאי בהשוואה לדרכים חלופיות להיכנס לבורסה, ואם כן האם דווקא לרכישת השלד הספציפי; השלישית, האם הטעמים המסחריים היסודיים שברכישת השלד הבורסאי הספציפי, ככל שה וכחו, נלקחו בחשבון בזמן אמת על - ידי האחים נאווי. נ קבע כי העיקרון האוסר על רכישת הפסדים שספגו (בעקיפין) בעלי מניות קודמים , חל רק כאשר אין טעם מסחרי יסודי (מלבד טעם פיסיקלי שהוא הפחתת המס) לרכישת השליטה בחברה ולהעברת הפעילות המרוויחה החדשה לתוכה. אין בעובדה שבעלי השליטה החדשים של המערערת לא ספגו מבחינה כלכלית את ההפסדים הצבורים בחברה ובכך שאין בהכרח קשר בין הפעילות הקודמת לפעילות החדשה שהכניסו לתוכה, כשלעצמן, כדי למנוע את קיזוז הה פסדים. נדרש כי המטרה המסחרית תהיה סיבה " יסודית " לעסקה, כך שלולא ציפייתו של הנישום כי זו תתממש, לא היה נכנס לעסקה מלכתחילה. בנוסף, נדרש להוכיח כי הטעם המסחרי תו אינו פח במידת יסודיותו מהטעם הפיסקאלי (חסכון מס) שבבסיס העסקה. המבחן הראוי לבחינת מלאכותיותה של עסקה הוא " מבחן יסודיות הטעם המסחרי ". לצורך בחינת יסודיות הטעם המסחרי נבחנים כלל נסיבות העסקה ונעשה שימוש במבחני עזר, כגון: אמינות הטעם המסחרי, שקילותם הכלכלית של הטעמים שביסוד העסקה, מבחן התוכן הכלכלי ומבחן הסיכון. בית המשפט קבע כי "נראות הציבורית", על ר בדיה השונים, יכולה להוות משום "טעם מסחרי" ברכישת חברה ציבורית מפסידה, ובנסיבות המתאימות אף כטעם "מסחרי יסודי" , ואולם המערערת לא הוכיחה כי הערך הכלכלי, הגלום בחיסכון בעלויות ובזמן שברכישת שלד בורסאי שיש בו הפסדים, היווה "טעם מסחרי יסודי", בהשוואה לחלופות כנ יסה אחרות לבורסה. יתרה מכך, גם אם היתה מוכיחה זאת, היא לא הוכיחה מדוע רכשה דווקא שלד בורסאי זה הכולל הפסדים צבורים גבוהים, לעומת שלדים בורסאיים אחרים ללא הפסדים או כאלה הכוללים הפסדים נמוכים יותר. המערערת לא הוכיחה כלל שעשתה מאמצים לבחון שלדים בורסאיים אחר ים.