פרק - 10 קופות גמל וקרן השתלמות 311 .9 צמצום הטבת המס להפקדות לפנסיה למי שהכנסתו עולה על פי שתיים וחצי מההכנסה הממוצעת במשק - תיקון 209 לפקודה החל מיום 1 בינואר 2016 בספר החוקים 2511 מיום 30 בנובמבר 2015 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו - 2016 (, התשע"ו - 2015 , אשר במסגרתו פורסם, בין היתר, תיקון 209 לפקודה שקבע: א. תקרת הטבת ניכוי מהכנסה בעד הפקדה לביטוח פנסיוני הופחתה מארבע פעמים השכר הממוצע במשק לשתי פעמים וחצי השכר הממוצע במשק ) 26, 378 ש"ח לחודש - מעודכן לשנת 2022 .( לפיכך על הפרשות מעסיק מעבר לתקרה הנ"ל - סעיף 3 )ה 3 )( 1 ( לפקודה , ישולם מס על - ידי המועסק . ב. תוקן סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, כך שגם במקרה שבו רק חלק מהשכר של עובד מבוטח, ההגבלה של הניכוי לשתי פעמים וחצי השכר הממוצע במשק )במקום ארבע פעמים( תחול גם על החלק שאינו מבוטח. ג. תקרת הטבת הניכוי מהכנסה בשל הוצאה לרכישת ביטוח מועדף מפני אבדן כושר עבודה תעמוד על ה שכר הממוצע במשק בשנת המס מחולק ב - 4.8 במקום ב 3- . .10 צמצום הטבות המס בהפקדה למרכיב פיצויים עד לגובה של 34,900 ש"ח )מעודכן לשנת 2022 ( בתיקון 232 לפקודה שתחולתו מיום 1 בינואר 2017 נוסף סעיף 3 )ה 3 )( 1 א()א( לפקודה בו נקבעה תקרת הפקדה שאינה חייבת במס למרכיב הפיצויים בקופת גמל בגובה של 34, 900 ש"ח לשנה )סכום מעודכן לשנת 2022 ( או משכורת חודשית מבוטחת, כנמוך שבהם )הפקדה חודשית בסכום של 2, 908 ש"ח או 8.33% מהמשכורת החודשית המבוטחת, כנמוך(. הפקדה לקרן ותיקה בסכום העולה על התקרה הנ"ל, לא תחויב במס במועד ההפקדה. בשל חיובם של חלק מהסכומים המופקדים בקופת גמל לקצבה במס כבר במועד ההפקדה , תוקן סעיף 9 ) 7 א( לפקודה ונקבע שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה למרכיב פיצויי הפיטורים, יהיו פטורים ממס במועד משיכת הסכומים כמענק הון עקב פרישה , ובלבד שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו . פטור זה לא יחול על ריבית ורווחים אחרים שנצברו על הסכומים האמורים במועד משיכת המענק, עליהם יוטל מס בשיעור הקבוע בסעיף 125 ג)ג( לפקודה ) 15% .( עוד נקבע, שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות , וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם , יהיו פטורים ממס. לעניין זה ראה גם חוזר מס הכנסה מס' 4/2019 של רשות המסים שבו מובאים עיקרי תיקון 232 , תוך מתן הבהרות, דוגמאות והנחיות לפעולה. .11 המלצות ראינו לעיל, כי תיקון 190 הינו תיקון מקיף אשר משנה באופן משמעותי את המצב ש שרר עד לאותו מועד בנושא מיסוי בפרישה של יחידים ובעלי שליטה. מדובר במגוון שיקולים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון החיסכון ארוך הטווח אשר צריכים להיבחן הן במהלך שנות העבודה, והן בשנים לקראת הפרישה, וכמובן - בפרישה עצמה. תשומת לב מיוחדת, יש להקדיש להוראת המעבר בקשר לאופן יישום נוסחת השילוב, בתוך 90 יום ממועד הפרישה, לגבי נישומים שקיבלו פיצויים פטורים בסמוך למועד תחילת תשלום הקצבה. כמו כן, בקשה לקבלת פטור בהיוון קצבה תוגש לא יאוחר מ 90- יום מהמועד שבו פנה הפורש לבקש פטור ע ל הקצבה המזכה, כך שחישוב הסכומים הפטורים כהון או כקצבה ייקבעו בגיל הפרישה ואינם ניתנים לשינוי מעבר ל 90- ימים מיום הבחירה. אנו ממליצים לכל, לבחון את השלכותיו של התיקון וכיצד יש בו להשפיע על החוסך, במיוחד לאור הטבת המס המשמעותית הנובעת מתיקון זה לבעלי שליטה בחברות מעטים, לגביהם נפתחה האפשרות להגדלת ההפקדות לקצבה תוך קבלת ההוצאה בחברה ככל עובד רגיל, כשמנגד ייהנו מהפטור החדש על ק צבה כאחד האדם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=