פרק - 5 מיסוי כללי : דיווח על בסיס מזומן, מסלול ירוק להעברת כספים לחו"ל, מיסוי פעילות במטבע וירטואלי, חוק לצמצום השימוש במזומן 166 . 7 תזכיר חוק מחודש אוגוסט 2021 בחודש אוגוסט 2021 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו - 2022 (, התשפ"א - 2021 . בתזכיר הוצע להוסיף את סעיף 5 )131 ז( לפקודת מס הכנסה, לפיו תושב ישראל שהחזיק, או שילדו שגילו אינו עולה על 18 שנים החזיק, ביום אחד או יותר בשנת המס, נכס פיננסי דיגיטלי בשווי 200 אלף שקלים חדשים או יותר, יהיה חייב בהגשת דו"ח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה. פרטי הדיווח לעניין ההחזקה והשימוש בנכס הפיננסי הדיגיטלי יקבע ו בטופס על ידי שר האוצר. ההצעה בתזכיר זה לא נכללה בחוק ההסדרים לשנת .2021 . 8 הודעה לציבור הנישומים והמייצגים בעניין מיסוי נכסים דיגיטליים מסוג NFT ביום 6 במרץ 2022 , פרסם סמנכ "ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, רולנד עם - שלם, רו"ח )משפטן( את עמדתה של רשות המסים בנושא אופן המיסוי של נכסים דיגיטליים מסוג Non-Fungible Token )להלן: " NFT "( , כלהלן: סעיף 88 לפקודת מס הכנסה קובע כי "נכס" הוא "כל רכוש , בין מקרקעין ובין מטלטלין , וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות [....] למעט - מימטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימוש האישי "[...] . מאחר וה NFT - מהווה זכות חזקה בלתי מוחשית בנכס כלשהוא )לרוב יהיה מדובר בתמונה או בזכות על דמות וירטואלית כלשהיא(, ה NFT- עומד בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. מאחר ומדובר בזכות חזקה בלתי מוחשית, ה NFT- אינו מהווה "מיטלטלין לשימוש אישי" ובהתאם לכך, ה NFT- אינו מוחרג מהגדרת נכס הקבועה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לפיכך , מכירת NFT מהווה אירוע שחייב במס על כל ההיבטים העולים ממנו, וזאת על בסיס העקרונות כפי שפורסמו במסגרת חוזר מס הכנסה 5/2018 שעניינו "מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר )המכונים: מטבעות וירטואליים(". עמדה זו תואמת את עמדתה של רשות המסים המובאת כאמור בחוזר 5/2018 ובעמדה חייבת בדיווח 91/2021 . . 9 חוזר הפיקוח על הבנקים בתחום ניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הנובע ממתן שירותי תשלום אגב פעילות לקוחות במטבעות ווירטואליים )נוהל בנקאי תקין 411 ( על רקע ה גידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים פרסם ביום 9 במאי 2022 חוזר המעדכן את נב"ת )נוהל בנאי תקין( 411 ") נב"ת 411 (" אשר עוסק בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור . התיקון לנב"ת 411 נכנס לתוקף ביום 9 בנובמבר .2022 הפעילות במטבעות וירטואליים הינה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. יחד עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות. בעקבות פרסום נב"ת 411 , מוסדות פיננסיים מובילים בארץ עדכנו את הנהלים והמדיניות שלהם בנושא ק בלת תקבולים מפעילות במטבעות וירטואליים. יצוין, כי בחודש ינואר 2023 ניתן ע"י בית המשפט העליון פסק דין בעניין בנק מרכנתיל דיסקונט 123 , שקבע כי סירוב הבנק לקבל לחשבונות הלקוחות כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים אינו סביר. בית המשפט בחר שלא להכריע בסוגיות המורכבות שהתעוררו בערעור לאור העובדה שבינתיים פורסמה הוראת ניהול בנקאי תקין 411 המסדירה את 123 ע"א 2963/21 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רועי ערב ) .(22.1.2023
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=