פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה- BEPS 382 . 3 פסקי דין שפורסמו בשנים האחרונות בנושא שינוי מודל עסקי 3.1 פסק דין ג'יטקו בבית המשפט המחוזי בתאריך ה- 6 ביוני 2017 ניתן פסק הדין בעניין ג' יטקו (ע"מ 49444-01-13 ). בפסק הדין השופט בורנשטיין מקבל את עמדת רשות המיסים לפיה, בן השאר, צדדים לעסקה אינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים. בכך דחה את הטענה, לפיה הסכום ששולם בגין רכישת מניות החברה מספר חודשים קודם למכירת הקניין הרוחני שלה לידי הרוכשת (מיקרוסופט), כולל תמורה בגין סינרגיה לפעילותה של מיקרוסופט ועל כן לא נכלל בשווי מכירת הקנין הרוחני. 3.2 פסק דין ברודקום בבית המשפט המחוזי בתאריך ה- 9 בדצמבר 2019 ניתן פסק הדין בעניין ברודקום סמיקונדקטור (ע"מ .)26342-01-16 חברת ברודקום סמיקונדקטור בע"מ (" המערערת ") הוחזקה בשיעור של 100% , על-יד י חברת Dune Networks Inc , חברה תושבת ארה"ב (" חברת האם "). ביום 30 בנובמבר 2009 , נרכשו כלל מני ותיה של חברת האם על- ידי חברת Broadcom Corporation , חברת תושבת ארה"ב אשר מניותיה נסחרות בבורסת Nasdaq בארה"ב (" ברודקום "), בתמורה לסך של 200 מיליון דולר (" עסקת רכישת המניות .)" לאחר עסקת רכישת המניות ערכה המערערת שלושה הסכמים עם ברודקום ועם חברות קשורות אליה (" קבוצת ברודקום ") אשר יפורטו להלן. ההסכמים הנ"ל הם העומדים במוקד ההליך דנן (" העסקה .)" ביום 26 בפברואר 2010 , התקשרה המערערת בהסכם למתן שירותי שיווק ותמיכה טכנית לחברה קשורה (" ברודקום סינגפור ") בהסדר של כיסוי עלויות השיווק בתוספת רווח תפעולי קבוע של "( 10% הסכם שירותי השיווק .)" ביום 1 במרץ 2010 , התקשרה המערערת עם ברודקום בהסכם למתן שירותי פיתוח בהסדר של כיסוי עלויות בתוספת מרווח של "( 8% הסכם הפיתוח .)" באותו מועד חתמה המערערת על הסכם נוסף עם חברה קשורה נוספת (" ברודקום קיימן ") בהסכם להענקת רישיון לשימוש בקניין הרוחני של המערערת. בהתאם להסכם זה ניתנה לברודקום קיימן הזכות לפתח, לתכנן, למכור, להציע למכירה ולהפיץ את המוצרים פרי הרכוש הבלתי מוחשי והטכנולוגיה לתקופה של חמש שנים (" הסכם הרישיון" ). בהתאם להסכם הרישיון, עבור השימוש בקניין הרוחני ישולמו תמלוגים בשיעור של 14.7%-14.1% , אשר נקבעו על פי מחקר מחירי העברה. פקיד השומה טען כי לאחר העסקה, הפכה המערערת מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עצמי, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה, לחברה שעיסוקה מסתכם במתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. לעמדתו של המשיב, העסקה מהווה "שינוי מודל עסקי" אשר יש לסווגה כמכירה במישור ההוני ולמסותה בהתאם. השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה, האם יש לראות בשינוי במודל העסקי של המערערת מיד לאחר רכישתה על-ידי קבוצת ברודקום כעסקה הונית אשר יש לחייבה במס רווח הון הנגזר משווי עסקת הרכישה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט בורנשטין) קיבל את עמדת המערערת בנושא שינוי מודל עסקי. השופט מבחין בפסק דינו בין המקרה בו דן בעבר בעניין ג'יטקו לבין ענייננו אנו. לדידו של השופט, ניתן בהחלט להעלות על הדעת כי חברה ישראלית, שבידה טכנולוגיה בעלת ערך מוכח, אשר הגיעה לשלב בו אותה טכנולוגיה מוטמעת במוצרים הנמכרים על ידה ומפיקים לה הכנסה, עורכת שינוי במודל העסקי שלה, שינוי שיש בו כדי להטיב עמה, להגדיל את פעילותה, הכנסותיה ורווחיה ואף את כוח האדם שלה. השאלה שצריכה להישאל בענייננו היא, האם שינוי המודל העסקי לא היה מ תרחש אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. בית המשפט מוסיף וקובע כי לא ניתן לומר כי הערך הכלכלי, אשר השתקף בעסקת המניות, "התאייד" כלא היה. המערערת הוכיחה כי בעקבות מכלול ההסכמים שנערכו בינה לבין קבוצת ברודקום, פעילותה התרחבה. עוד מציין בית המשפט, כי אכן, לא מן הנמנע כי שינוי מודל זה הביא לשינוי בפעילותה של המערערת, מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עבור עצמה, מייצרת מוצרים ומפיקה הכנסות ממכירתם, לחברה העוסקת במתן שירותים ובקבלת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=