פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה- BEPS 386 בית המשפט דחה את הגישות של שני הצדדים לקביעת חלקה של החברה בטכנולוגיה שהוטמעה במוצרים. ביחס לגישתה של החברה, גרס בית המשפט, כי אין מקום להניח כי קיים מתאם בין מאמץ הפיתוח או ההשקעה הכספית בו, לבין שוויים של פירות הפיתוח ולכן איתור התשומות שהושקעו בפיתוח מרכיבי הטכנולוגיה אינה בהכרח יכולה ללמד על קצב צמיחת השווי שלה. ביחס לגישתו של פקיד השומה, שהשווה בין שווי הטכנולוגיה להשקעות כספיות עתידיות בה, קבע בית המשפט כי טמון בה כשל מובנה בשל היעדר הקשר בין הוצאה עתידית לשווי טכנולוגיה נוכחי. בנוגע לנושא ההתאמה המשנית, פסק בית המשפט כי לאור הלכת קונטירה (ע"א 943/16 ) של ביהמ"ש העליון, הוא דוחה את עמדת החברה לפיה אין לחייב בהתאמה משנית. יחד עם זאת, יש לקבל את עמדת החברה כי שיעור הריבית צריך לעמוד על 2% בלבד (ולא 3% כפי שדרש פקיד השומה) בדומה לשיעור הריבית הנקוב במסגרת הלוואה שבין החברה לחברה קשורה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=