פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 469 14.1 ניתן לחלק דיבידנד לחברה בפטור ממס מתוך הכנסה שכוללת מרכיב הוצ' פחת שנדרשו לצרכי מס בלבד בשל יישום מודל השווי ההוגן, חיוב חברה במס בגין דיבידנד מחברת בית שמקורו ברווחי מפעל מאושר ובגין דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך אינפלציוניים / ע"מ 26652-02-22 עוז טכנולוגיות ( 1972 ) בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים + ע"מ 41661-10-20 בריטיש- ישראל השקעות בע"מ ואח' נ' פקיד השומה היחידה הארצית לשומה בתוך זמן קצר, דנו שני בתי משפט מחוזיים שונים בסוגיה דומה והגיעו למסקנה זהה לפיה ניתן לחלק דיבידנד לחברה בפטור ממס מתוך הכנסה שכוללת מרכיב הוצאות פחת שנדרשו לצרכי מס בלבד בשל יישום מודל השווי ההוגן, ולהלן נפרט: פס"ד עוז טכנולוגיות עוז טכנולוגיות ( 1972 ) בע"מ ( "עוז") החזיקה בכ- 17.7% ממניות אבנת בע"מ (" אבנת" - ) הבעלים של "הקניון הגדול" בפתח תקווה, ויתר המניות הוחזקו ע"י חברת האם של עוז. אבנת הפיקה הכנסה מהשכרת שטחי מסחר בקניון וממתן שירותי ניהול ותחזוקה לשוכרים. בדוחותיה הכספיים, אבנת יישמה את מודל ה"שווי ההוגן" ( "המודל") לגבי הנדל"ן המניב שבבעלותה. לצרכים חשבונאיים, בהתאם למודל, אין הכרה בהוצאות פחת בדו"ח רווח והפסד. בהתאם לבחירתה, בדוחות הרווח והפסד נרשמו הכנסות מעליית ערך (שיערוך) הנד"ן להשקעה, אך לא נרשמו הוצאות פחת, להבדיל מהרישום לצרכי מס - שלא כלל רישום הכנסה בגין העלייה התקופתית בשווי ההוגן של הנדל"ן המניב, אך נעשתה תביעת פחת כהוצאה, בהתאם לתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 . אבנת חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה. עובר לחלוקת הדיבידנדים, רשמה בדוחותיה הכספיים רווחי שיערוך (בהתאם למודל) ורווחי ם רגילים מפעילות השכרת השטחים ושירותי ניהול ואחזקה (" רווחים רגילים "). עוז קיבלה דיבידנדים שחילקה אבנת וטענה שמקורם ברווחים הרגילים שאינם חייבים במס בהתאם לסעיף 126 (ב) לפקודה, אך פקיד השומה לא קיבל עמדה זו, לאור אי- רישום הוצאות הפחת. בית המשפט המחוזי (השופט קירש) קיבל את הערעור. השופט דן בהוראות סעיף 4(2 ) לפקודה, ומציין כי סעיף 126 (ב) קובע, בין היתר, לגבי חבר בני אדם, כי בחישוב ההכנסה החייבת לא תיכלל הכנסה מחלוקת דיבידנד שהופק או שנצמח בישראל, שכן הסעיף נותן ביטוי למודל המיסוי הדו- שלבי. בהתאם ללשונו ולפרשנותו, הוא יחול בהתקיים התנאים הבאים: ( 1 ) מקור הדיבידנד ב"הכנסות" של החברה המחלקת; ( 2 ) ה"הכנסות" הופקו או נצמחו בישראל; ( 3 ) הדיבידנד התקבל, במישרין או בעקיפין, מ"חבר בני אדם אחר החייב במס חברות". ואמנם, הדיבידנדים חולקו מתוך "הכנסות" שהופקו ע"י אבנת, ולדעת עוז די בכך כדי להביא להחל ת הסעיף על מלוא הדיבידנד. השופט מפרט אודות הלכת קניון דרורים (ע"א 2515/18 ) שניתנה בביהמ"ש העליון (ראו חוזר מסים 14.2020 של משרדנו ), שם נקבע כי הרווח החשבונאי המבוסס על שערוך הנדל"ן להשקעה איננו בבחינת "הכנסה" לצרכי מס, ולכן התנאי הראשון לפי 126 (ב) לא התקיים. הפסיקה שם הסתמכה הן על העיגון הלשוני בלשון החוק, והן שאפה להגשים את תכלית המיסוי הדו- שלבי, על מנת שלא יווצר מיסוי בחסר (חיוב ב מס בשלב אחד בלבד), להבדיל מפס"ד דנן, שהדיבידנדים מחולקים מתוך הכנסות. רשות המסים טענה כי ביישום המודל, חוק החברות מתיר חלוקות דיבידנד מתוך רווח חשבונאי שלא הוקטן ע"י רישום הוצאות פחת, כך שאם אכן הוקטנה ההכנסה החייבת בשל פחת, ישנו פער בין היקף יכולת החברה לחלק דיבידנד כדין, ובין היקף חשיפתה לתשלום מס חברות, פער שעשוי להיסגר ר ק אם בעתיד החברה המחלקת תמכור את הנדל"ן להשקעה בגינו נתבע הפחת. לכן, אין לאפשר למקבלת הדיבידנד ליהנות מאי- חיוב במס חברות על מרכיב הפחת, כשסגירת הפער איננה ודאית. מאידך, עוז מתבססת על לשון הסעיף וטוענת כי דרישותיו נתמלאו - הדיבידנד חולק מתוך "הכנסות" אבנת, הן הופקו בישראל, ואבנת נישומה למס חברות ע"פ הפקודה. לכן, לדידה, אין להוסיף כל דרישה נוספת שאיננה כתובה בסעיף. לאור הלכת קניון דרורים, מקור החלוקה הוא ב"הכנסה" ולכ ן הסעיף חל, אף אם לא שולם מס בפועל.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=