פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 470 השופט קיבל את עמדת עוז, שכן לא מצא בלשון הסעיף את העיגון הנדרש לעמדת רשות המסים. השופט מפנה להלכת קניון דרורים, ומראה כי הנמקת ביהמ"ש שם מבוססת הן על לשון הפקודה והן על ניתוח מהותי של תכלית סעיף .) 126 (ב הלה מציין כי איננו בדעה שהסעיף מציב תנאי של תשלום מס בפועל על ההכנסה ממנה מחולק הדיבידנד, ואם הפירוש הנ כון של התנאי בסעיף הוא שההכנסה הייתה נתונה למיסוי חברות בידי החברה המחלקת, אזי תנאי זה אכן מתקיים במקרה הנוכחי - הדיבידנדים חולקו בזכות הכנסות אבנת מהשכרת שטחים בקניון ומתן שירותי ניהול. הכנסות שוטפות אלו היו נתונות למיסוי בידי אבנת, על אף שההכנסה החייבת, מ מנה נגזר גובה המס לתשלום, חושבה בניכוי פחת כאמור. בפסק הדין, דן השופט ב"חוסר מותנה" - היינו הפער בין החשבונאות והמיסוי שייסגר אך אם הנכס יימכר בעתיד, ומפנה לפסיקתו הקודמת בפס"ד אורון, שם הסיק כי לנוכח לשון סעיף 126 (ב) לפקודה ולפסיקה הקיימת בנושא, משמעות "הכנסות" היא "הכנסות" שהתגבשו בידי המחלקת לצורך מיסו יה, ולא הכנסות בכוח שעשויות להיווצר בעתיד אם תינקט פעולה מסחרית זו או אחרת, כגון מכירת נכס שערכו נמדד לפי שווי הוגן. עם זאת, הוא מציין כי המסקנה הזו לא יכולה להתקבל במקרה הנוכחי, שכן אצלנו אין מחלוקת כי הכנסות ההשכרה הן "הכנסות" כמשמעותן בפקודה. עוד, מציין השופט, כי לאור העובדה שביהמ"ש העליון לא אימץ את פרשנותו, אזי יש מקום להיסוס לפני שתושתת ההכרעה בנדון שלנו בעיקר על מסגרת זו, כאשר לדעת רשות המסים ישנו "חוסר מותנה" בשל תביעת הוצאות פחת לצרכי מס בלבד. נוסף על האמור, השופט מציין לחוסר קוהרנטיות של רשות המסים ביישום הכלל אותו היא מעוניינת ליישם בפס"ד – שרק הכנסה שחויבה במס בפועל אצל החברה המחלקת תוכל לשמש מקור לדיבדידנד שייהנה מהוראות סעיף 126 (ב) בידי החברה המקבלת, ומציג – מתוך סיכומי פקיד השומה במסגרת פסה"ד – שאף דעת פ"ש איננה דורשת שמקור הדיבידנדים יימצא בהכנסה החייבת. תוך דבריו, הלה דן בפער בין "הכנסה" לבין "הכנסה חייבת" וקובע שפ"ש מסכים לכך שהכנסה שהיא פטורה תוכל לשמש מקור לדיבידנד עליו יחול סעיף 126 (ב), כי הכנסה שלא מתחייבת במס בשל קיזוז הפסדים, תוכל לשמש מקור לדיבידנד כאמור, ואף כי חלק מהכנסה שלא מתחייב במס בשל פחת מואץ יוכל לשמש מקור לדיבידנד. כמו כן, גם בהוצאות מסוימות, המותרות בניכוי לצרכי מס בלבד, ניתן להחיל את 126 (ב) אצל חברה שמקבלת דיבידנד מידיה, למרות שמקור הדיבידנד ברווח חשבונאי שלא הוקטן ע"י רישום הוצאה מקבילה. השופט תמה, האם האמירה לפיה "הוצאות פחת הינן הוצאות שוטפות 'רגילות' העומדות בהוראות סעיף 17 רישא לפקודה" אכן מדויקת, שכן הפחת הוא עלות רכישת הנכס המחולקת למנות שנתיות, ומותר בניכוי שוטף מכוח הוראות מפורשות בפקודה ובתקנות. לא טריוויאלי לומר, שאילולי ההוראות המפורשות הפחת הוא הוצאה שוטפת רגילה המותר בכלל בניכוי. בנוסף, השופט מציין כי גישת פקיד השומה מחייבת בחינה וקביעה בכל מקרה ומקרה, האם ההוצאה בגינה נוצר פער בין החשבונאות ובין המס היא "הטבה" – וקובע כי ההבחנה שפ"ש עשה מרחיקה אותנו מלשונו של סעיף 126 (ב) לפקדה . הצורך להבדיל בין הוצאה שהיא בגדר "עידוד" או "הטבה" לבין הוצאה "רגילה" יפגע בערכי הוודאות, היציבות והשקיפות של הדין, ללא עיגון מוצק במילותיו. השופט מרחיב על השימוש במודל השווי ההוגן, וקובע כי השימוש במודל הוא תקין ומתבקש בהתאם לנסיבות. בהתאם למודל, עלות רכישת הנכס המניב לא מובא בחשבון מדי שנה בצורת פחת, אלא למעשה בעת מכירתו, והגם שאימוצו עשוי לאפשר לחלק רווח חשבונאי מעליית ערך הנדלן, כאשר הרווח בלתי ממומש ולא מהווה הכנסה לפי הפקודה, אולם – במקרה כזה – בעקבות הלכת קניון דרורים – לא יחול סעיף 126 (ב), וכשייכנסו לתוקף הוראות סעיף 100 א 1 , עצם החלוקה תגרום למכירה רעיונית של הנכס ששוויו עלה. עם זאת, ההלכה בקניון דרורים לא מחייבת תוצאה שמביאה לשלילה עקיפה של הוצאות הפחת שניכתה אבנת כדין, שכן לשון הסעיף לא מספקת בסיס לתוצאה כזו. עוד מציין ביהמ"ש כי ניסיון פ"ש לשוות לסכום הפחת את האופי של הכנסה משערוך נובע מרצון לחסות בצילה של הלכת קניון דרורים, למרות שלא מדובר בסכום הקשור לעליית ערך נכס הנדל"ן. לדידו, קבלת עמדת פ"ש תעמיד חברות בדילמה שאיננה מתבקשת – לוותר על מודל השווי ההוגן, או לבחור בו ולשלול את הפטור מכוח 126 (ב). בנוסף, הדבר עלול להוביל לכפל מיסוי בעת מכירת הנכס. לכן, בהינתן שהשימוש החשבונאי במודל הוא תקין, ובהיעדר עיגון בנוסח 126 (ב) לגישת פ"ש, הגיע השופט למסקנה שעמדת עוז צריכה להתקבל. פס"ד בריטיש- ישראל פס"ד בריטיש - ישראל פורסם כשלושה חודשים לאחר פס"ד עוז טכנולוגיות ועסק בנושא דומה וכן בשאלות נוספות והן מה דינם של רווחי שערוך אינפלציוניים ורווחי מפעל מאושר והאם יש לחייבם ב מס חברות בעת חלוקתם או לא. בריטיש ישראל (" החברה )" הינה חברת החזקות שמחזיקה בשתי חברות בנות (" החברות הבנות "). החברות הבנות מחזיקות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=