פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 477 (3) הזכות של חברת האם לדרוש פירעון מיידי – עקב כך שלחברת האם עמדה הזכות לפרעון מיידי של ההלוואת הרכישה, די בכך על מנת שלא לסווג את ההלוואה כנכס הוני בהתאם לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) או כשטר הון לפי תקנות דולריות. ואולם, למרות דחיית טענות המערערת לעיל, קיבל השופט טענה אחרת שלה, וקבע כי לא ניתן להחיל את סעיף 85 א לפקודה , משום שמועד נתינת ההלוואה ( 2005 ) קדם למועד כניסתו לתוקף של הסעיף (ביום .)29.11.2016 יחד עם זאת, השופט קיבל באופן עקרוני את הטענה החלופית של פקיד השומה וקבע כי עד כניסתו לתוקף של סעיף 85 א לפקודה, על הלוואות בין צדדים קשורים חל סעיף 3 (י) לפקודה . השופט דחה את טענת פקיד השומה כי אין לראות בהלוואה כעסקה חד- פעמית, אלא צריך לראות את ההלוואה כמתחדשת מידי שנה ושנה, ומשכך לטענתו, אין לבחון את הסוגייה לפי הדין הרלוונטי במועד הקמת ההלוואה אלא במועד מאוחר יותר. על מנת לתמוך את טיעוניו אלו, טען פקיד השומה, כי המהות הכלכלית של הלוואה הרכישה היא יצירת "מחסנית" למשיכת רווחים בלי ניכוי מס במקור על דיבידנד, כך שלמעשה המערערת וחברת האם מבקשות ליהנות מכל העולמות – לא לשלם מס על הדיבידנד, ולא לראות בהלוואה כניתנת בתנאי שו ק ולהכפיפה לתשלום ריבית. נציין כי השופט הביע תמיהה בדבר התכלית להוצאת השומה, מכיוון שאין זה מתפקידו של פקיד השומה שהנישום ידרוש יותר הוצאות. המשיב הסביר את פעולותיו בדבר כוונותיו העתידיות לחייב במס את חברת האם בהכנסות הריבית ולחייב בניכוי מס במקור בגין תשלום הריבית לחברת האם. השופט דחה גישה זו מכיוון ששומת חברת האם תידון לגופה ואי הוצאת שומה לחברת הבת לא תחרוץ את גורלה של חברת האם , כמו כן קבע, שלמערערת אין זכות להגיש ערעור מכיוון שהיא לא קופחה. השופט אף מציג קושי בעצם התערבות פקיד השומה בתנאי העסקה לפי סעיף 85 א לפקודה, מכיוון שהסעיף מתייחס לעסקה שהופקו בה "פחות רווחים" ולא פחות הוצאות, וזאת בדומה לסעיף 3 (י) לפקודה שמאפשר לראות בהפרש רק כהכנסת ריבית לפי סעיף .)4(2 דחיית טענת ההסתמכות – השופט דחה את טענת המערערת בדבר הסתמכותה והבנתה כי מדובר בשטר הון, בהתבסס על אישור פטור מניכוי מס במקור שהתקבל מפקיד השומה. סיווג הוצאות הנהלה וכלליות כפסיביות – בית המשפט ציין שלמערערת אין עובדים, משרדים, ולא הוכח שקיים מנגנון עסקי וכי הוצאות תפעול בסיסיות לא הופכות אותן להוצאות עסקיות. לאור זאת קבע כי פעילותה לא מגיעה לכדי עסק ומשכך הוצאות הנהלה וכלליות הן פסיביות לפי סעיף 4(2 ) לפקודה ועל כן ההפסד שנגרם לה אינ ו ניתן לקיזוז. הערה- לאור הקביעה שפירעון חלק מההלוואה, גרם במקרה זה לשלילת הטענה שעל יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לא חל סעיף 85 א או סעיף 3 (י), מומלץ להנפיק מספר שטרי הון כנגד ההלוואה ולא בסכום אחד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=