מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 7 - שינויים בהון וחלוקות רווחים : ס ייחו הוצאות מימון לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון 140 באשר להשלכות חקיקת סעיף 100 א 1 לפקודה (שכאמור חוקק רק בשנים מאוחרות יותר). סעיף זה מתייחס רק לחברה המחלקת ולא לחברה המקבלת את הדיבידנד. הוא מחייב את החברה המחלקת את הדיבידנד במס רווח הון (או שבח) כאילו נמכר הנכס המשוערך. הסעיף חוקק אומנם על מנת לסגור את הפרצה שהייתה קיימת לכאורה בחלוקת רווחי שערוך כדיבידנד בלי תשלום מס, אך אין זה אומר שפרשנות סעיף 126 (ב) קודם לחקיקתו של סעיף 100 א 1 צריכה להיות שונה, ולדעת ביהמ"ש כלל לא היתה פירצה טרם החקיקה. באשר לטענת כפל המיסוי (בשלב חלוקת הדיבידנד ובשלב מימוש הנכס), קובע בית המשפט כי הוא אינו מקל ראש בעניי ן אך "אפשרות המיסוי הכפול איננה צריכה להוביל את בית המשפט לפרשנות שונה מאולצת וחסרת תקדים של סעיף 126 ") (ב . יחד עם זאת, היות וסעיף 100 א 1 לא חל במקרה דנן ויש חשש לכפל מס, ביהמ"ש מצווה על המשיב להתאים פתרון למקרה הקונקרטי בעת מכירה עתידית של הנכס הנדון ידי -על חברת הבת, המביא בחשבון את מיסוי הדיבידנדים, ובכך למנוע מצב של כפל מס. חובה זו המוטלת על המשיב לא תחול אם עד למכירה העתידית, תחדל המערערת להחזיק במלוא מניות חברת הבת. עוד מציין השופט, כי מאחר והוראות סעיף 100 א 1 לפקודה אינן חלות על מקרה זה ולא נכפית מכירה רעיונית של הנדל"ן להשקעה בידי חברת הבת, הוא אינו מסכים עם דרישת המערערת, כחלק מטענתה החלופית בנושא מניעת כפל מס, לפיה יש להגדיל כבר היום את עלות הנכס כבסיס לפחת לצרכי מס. באשר לבקשת המערערת להשיב את המצב לקדמותו , כלומר להחזיר את כספי הדיבידנד ולבטל את אי רוע המס, ביהמ"ש קובע כי אין הצדקה לכך. הדיבידנדים חולקו לפני שנים והדבר " הכה שורש בקרקע המציאות ". חלוקה זו אפשרה למערערת לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיה ולא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. עוד קובע ביהמ"ש כי: "אין להלום מצב בו נישומים, המאוכזבים או המופתעים מתוצ אות המס המיוחסות לעסקאות שבוצעו ידי -על הם, יהיו רשאים לבטלן בשל כך בלבד". נציין, שביהמ"ש מוסיף בהערת שוליים כי "אינני נדרש כאן לדינו של חוזה אשר מלכתחילה מכיל תנאי מפסיק העשוי להתמלא בהתאם לתוצאת מס מסויימת, שתיוודע מאוחר יותר". 2. פס"ד קניון דרורים - קבלת דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך חויבה במס אצל החברה המקבלת רקע: פסק דין של ביהמ"ש המחוזי מרכז - לוד של השופט סטולר 81 . חברה פרטית תושבת ישראל (" חברת האם " או " המערערת "), רכשה בחודש אוקטובר 2009 50% ממניות חברת קניון דרורים בע"מ (" חברת הבת "). בדוח הכספי לשנת 2008 יישמה חברת הבת לראשונה את תקן 40 (IFRS) ושערכה את המקרקעין בהתאם לשווי ההוגן שלו. עליית הערך נזקפה לקרן שערוך לחלוקה שיתרתה עמדה על כ -27 מיליון ש"ח. ביום 9 בדצמבר 2009 החליטה חברת הבת על חלוקת דיבידנדים לבעלי מניותיה (ביניהם חברת האם - המערערת) - רובם מרווחי השערוך. השאלה במחלוקת : האם מדובר בהכנסה של חברת האם, "המנוטרלת" מההכנסה החייבת במס חברות, לפי סעיף 126 (ב) לפקודה, או שמא מדובר בכספים שהם חלק מההכנסה החייבת במס, לפי סעיף 126 (א)? טענות המערערת: ההכנסה מדיבידנד אשר מקורה ברווחי שיערוך הקניון היא בבחינת הכנסה מדיבידנד המנוטרלת מההכנסה החייבת במס חברות של המערערת, בהתאם להוראות סעיף 126 (ב) לפקודה. לשיטתה, יש להכיר בדיבידנד המחולק מרווחי שיערוך, כדיבידנד לצרכי מס, ככל דיבידנד אחר המחולק ידי -על תאגיד . כמו כן, חלוקת הדיבידנדים -על ידי חברת הבת עמדו בכל התנאים הנדרשים בהתאם להוראות חוק החברות. בנוסף, יש לפרש את סעיף 126 (ב) כך שדי בכך שהחלוקה תיעשה ידי -על חבר בני אדם אשר ברמה העקרונית חייב במס חברות בישראל. 81 ע"מ 14-10- 44118 אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה (ניתן ביום 8.1.2018 .)