מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 7 - שינויים בהון וחלוקות רווחים : ייחוס הוצאות מימון לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון 141 טענות המשיב: רווחי שערוך הנדל"ן של חברת - הבת, אינם מהווים הכנסה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה, בידי חברת - הבת. לפיכך, הדיבידנד שהתקבל מחברת - הבת, שמקורם בשערוך נדל"ן, אינו נמצא בתחולת סעיף 126 (ב) לפקודה, אלא חייב במס על פי סעיף 2(4 ) לפקודה בשיעור מס חברות. הנחת המוצא המונחת בבסיס ההסדר לפי סעיף 126 (ב) הינה כי מקור הדיבידנדים הוא בהכנסה של החברה המחלקת, שהובאה בחישוב ההכנסה החייבת והייתה נתונה לחיוב במס חברות, וזה לא המקרה בענייננו. בית המשפט המחוזי מרכז - לוד (השופט סטולר) דחה את הערעור: השופט סוקר מספר פסקי דין (ברנע, קליימן וצ.א.ג), ובמיוחד את האמור בפסיקת בי המ"ש העליון בעניין פרל 82 , לעניין אופן סיווגו לצרכי מס של דיבידנד שחולק על בסיס שערוך נכסי הון. בענייננו, מקורו של הדיבידנד השנוי במחלוקת, הוא ברווח שערוך נדל"ן, שנוצר בעקבות שינוי שיטת הרישום חשבונאי ומהווה למעשה היוון זרם התקבולים העתידי מהקניון, שטרם התממ ש. לא מדובר במזומנים שניתנים לחלוקה אלא ברווח רעיוני. הואיל והנכס לא מומש ורווח שערוך הנדל"ן לא מהווה "הכנסה" של חברת - הבת, - חברת הבת לא שילמה מס בגינו. סעיף 126 ) (ב לפקודה מפחית מן "ההכנסה החייבת" בהתקי ים שלושה תנאים: (א) לא תיכלל הכנסה מחלוקת רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות ; (ב) אותה הכנסה הופקה או נצמחה בישראל ; (ג) אותה ההכנסה היתה נתונה לחיוב במס חברות בידי החברה המחלקת. לעניין פרשנותו של התנאי הראשון, המונח "רווחים או מדיבידנד שמקורם בהכנסות", הם רווחים על פי "הכנסה" שהיא בחישוב "ההכנסה החייבת" של החברה המחלקת, אשר שולם בגינה מס. ל עניין פרשנותו של התנאי השלישי, סעיף 126 ) (ב לפקודה נועד כאמור, למנוע כפל מס. אין לאפשר את ההטבה הגלומה בו, שעה שלא הוטל מס על חברת - הבת, החברה המחלקת. מאחר שרווחי השערוך אינם "הכנסה", חברת - הבת לא שילמה מס בגינם, לפיכך אם נאפשר למערערת להימנע ממיסוי הרווחים בשלב זה (לאחר חלוקת הדיבידנד) ולדחו ת את מועד המיסוי עד למימוש הנכס ששוערך, תיווצר פגיעה בשיטת המיסוי הדו - ידי -על שלבי, מתן האפשרות למסות את רווחי השערוך פעם אחת בלבד, במועד מימוש הנכס, בעוד המערערת נהנית מרווחי השערוך מבלי לשאת במס הנדרש. לפיכך, אין להחיל על המערערת שקיבלה את הדיבידנד את ההט בה הגלומה בסעיף 126 (ב) לפקודה. 3. פס"ד צ.א.ג תעשיות - לצרכי מס לא ניתן להתייחס לרווחים חשבונאיים כמקור לחלוקת דיבידנד העובדות שנדונו בפני ביהמ"ש העליון: 83 צ.א.ג תעשיות בע"מ (" החברה ") טענה כי בחלוקת דיבידנד בין חברות, הנובע מרווח חשבונאי שצמח לנישום בעל מפעל מאושר, שלא מתוך ההכנסות של המפעל המאושר, יש להחיל את הוראות סעיף 126 (ב) לפקודה, לפיו בחישוב הכנסתה החייבת של חברה לא תיכלל הכנסה מדיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר -בני - אדם אחר החייב במס חברות. לעומת זאת, פקיד השומה טען כי יש להחיל את הוראות סעיף 47 () (ב 2 )(א) לחוק עידוד השקעות הון, אשר קובע כי אדם שקיבל דיבידנד מהכנסתה החייבת של חברה בעלת מפעל מאושר, שנבעה מהכנסתה במסלול מענקים, יחויב במס הכנסה על הדיבידנד, בשיעור 15%. ביהמ"ש העליון דחה את הערעור : יש לראות את הדיבידנד שחילקה החברה כדיבידנד מרווחי פעילותה העסקית ולא מרווח חשבונאי, זאת ע"ס הלכת פרל (ראה תקציר בהמשך), וכי לצרכי מס לא ניתן להתייחס לרווחים חשבונאיים כמקור לחלוקת דיבידנד. 8 2 ע"א 8500/10 אביעד פר ל נ' פקיד שומה ירושלים 1 (ניתן ביום 10.9.2012 ). 8 3 ע"א 8783/14 צ.א.ג תעשיות בע" מ נ' פקיד שומה ת"א (ניתן ביום 23.8.2016 ).