מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 285 בנוסף למבחן המהותי של "מרכז החיים" נקבעו מספר חזקות טכניות בסעיף 1 () (א 2 ) לפקודה בהתקיימן, חזקה כי היחיד הינו "תושב ישראל" לעניין מס הכנסה. החזקות הטכניות מבוססות על ימי השהייה בישראל וניתנו ת לסתירה כאמור בסעיף 1(3 ) לפקודה הן על - ידי היחיד והן על - ידי פקיד השומה. מבחינה של מכלול הזיקות לישראל, בית המשפט המחוזי מצא, שהמערער לא הצליח להפריך את החזקה בסעיף 1(2 ) )(ב לפקודה. הפרמטרים האישיים והמשפחתיים הכף את הטו לכיוון כי הקביעה המערער הינו י תושב . שראל הפרמטרים התעסוקתיים כלכליים סיפקו תמונה מאוזנת, עם נטייה מסוימת לכיוון הינו כי הקביעה .חוץ תושב המערער ראיה כל סיפק לא בדבר ההיבט הסובייקטיבי ) כוונתו) והראיות שסיפק המשיב (פקיד השומה) תומכות כי במסקנה את ראה המערער עצמו כתושב ישראל באותן שנים. המערער נמנע גם מלהעיד שורה עדים של ארוכה רלוונטיים, היו שעשויים לתמוך בגרסתו, ויש כדי בכך לתמוך בגרסת המשיב. המערער לא חל כי הוכיח שינוי במעמדו, מתושב ישראל לתושב רומניה. המסקנה מכל העולה לעיל האמור היא, שהמערער היה בשנים הנדונות תושב " ישראל " כהגדרת זה מושג בסעיף 1 לפקודה, ולכן חייב הוא על גם מס בתשלום הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל , בשנים הנדונות, בהתאם לסעיף 2 לפקודה . פסיקתו של בית המשפט המחוזי ניתנה אומנם על סמך העובדות והראיות הספציפיות שהוצגו בפניו, אך ניתן ללמוד ממנו כיצד מפרש ומנתח בית המשפט את המבחנים שנק בעו בפקודה לקביעת מעמד התושבות בישראל. 17. פסק הדין בעניין מיכאל ספיר - המבחנים לתושבות בישראל במקרה של בני זוג החיים בנפרד בפסק הדין של בית המשפט המחוזי - בתל אביב מיום 21 במאי 2013 בעניינו של מיכאל ספיר 140 נבחנו הפרמטרים לתושבות בישראל במקרה של בני זוג החי ים בנפרד. פסק הדין בחן תושבות בישראל בשנים 2001-2005 (לרבות ניתוק תושבות מישראל), לעניין מס הכנסה לגבי יחיד החי בנפרד מאשתו ובנותיו. עיקר חשיבותו של פסק הדין בבחינה האינדיבידואלית של זיקות התושבות של היחיד. בעבר ניתנו מספר פסקי דין בנושא זה והעיקרי שבהם הוא פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין גונן ( ע"א 477/02 . ) הפסיקה אימצה את " מבחן מרכז החיים " כמבחן המהותי לקביעת התושבות. מבחן ז ה בוחן במשולב את ההיבט האובייקטיבי, קרי, היכן מצויות פיסית מירב של הזיקות הנישום, ואת ההיבט הסובייקטיבי, קרי, מה כוונת הייתה הנישום והיכן את רואה הוא "מרכז חייו". במסגרת תיקון מס' 132 לפקודה (שתוקפו מיום 1 בינואר 2003 ) הורחבה הגדרת " תושב ישראל" שקלטה לתוכה את העקרונות שהותוו בפסיקה לעניין קביעת התושבות בישראל עד לאותה העת ונקבע כי היא מאפשרת לבחון את שאלת התושבות גם במקרים עליהם חל הנוסח לפני תיקון 132 . פסק הדין קובע כי מקום המגורים של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום ואי ן זה שכיח שבני זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים, אולם אין לשלול התנהלות כזו. בנסיבות פסק הדין נקבע, כי גם אם בני הזוג בחרו לחיות תוך הפרדה של מקום מגוריהם, הוכח שהיחיד התגורר דרך קבע בסינגפור ומירב הזיקות לגביו הצביעו כי מרכז חייו היה בסינגפור. בית המשפט עשה הבחנה בין זיקות התושבות התלויות ביחיד לבין זיקות התושבות שאינן תלויות בו. לגבי זיקות התושבות התלויות ביחיד נקבע שרובן מצויות בסינגפור: בין היתר, היחיד בעל תעודת תושב קבע של סינגפור המאפשרת לו חופש עיסוק בסינגפור, בעלים של נכסים וחברה בסינג פור, מפקיד כספים לקרנות פנסיה ממשלתיות, בעל ביטוח רפואי בסינגפור, בעל פעילות חברתית ועסקית רחבה בסינגפור ועוד. זיקות התושבות שאינן תלויות ביחיד: מקום מגורי אשתו ובנותיו, הרכבים שבשימוש המשפחה, הדירות שבבעלות משותפת ליחיד ולאשתו, חשבון הבנק המשמש את אשתו וב ו מתקבלת גמלתו מהצבא, המצויות בישראל. העובדה כי היחיד בחר להתגורר בדירת קבע בסינגפור למעלה מ -10 שנים ולאחר סיום התקשרותו עם הגורם בסינגפור בשנת 2005 המשיך לעבוד בסינגפור תוך התערות בחיי המסחר, החברה והקהילה היהודית בסינגפור, מלמדת כי למרות החלטתה של אשתו לקבוע את מרכז חייה בישראל, בחר היחיד לקבוע את מרכז חייו בסינגפור ואף פעל להגשמת בחירתו זו במשך תקופה ארוכה מאד. הזוגיות המסוימת שבחרו בה בני הזוג גם בה יש כדי ללמד על זיקתו של היחיד 140 עמ"ה 1072/07 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבא.