מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 286 לסינגפור כמרכז חייו. בית המשפט קבע כי עובדת היותם נשואים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות האמורות. כך גם ביקורי המערער בארץ אין בהם כדי להסיט לישראל את מרכז חייו שהוא בסינגפור. בית המשפט העליון 141 : ביום 20 במאי 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של פקיד השומה וקיבל את החלטתו של ביהמ"ש המחוזי להכיר במרכז חייו של מיכאל ספיר בסינגפור, בעודו חי בנפרד מאשתו ובנותיו הבגירות החיות בישראל. החלטתו של בית המשפט העליון היתה בהסתמך על המבחן המהותי של "מרכז החיים" וזיקתו המובהקת של ספיר לסינגפור, זא ת למרות שבמהלך השנים הוא שהה פרקי זמן בלתי מבוטלים גם בישראל, עד כדי כך שהתקיימה לגביו באותן שנים זיקת הימים בסעיף (א)( 2 )(ב) להגדרת "תושב ישראל" בפקודה - שהייה בת 30 ימים או יותר, וסך כל שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה של 425 ימים או יותר. בית המשפט העניק משקל לשהייתו של ספיר בסינגפור בעבר ושיבתו אליה לאחר פרק זמן בלתי מבוטל. בית המשפט העליון אבחן את המקרה של משפחת ספיר כמשפחה שבחרה לחיות אחרת (חיים בנפרד, בישראל ובסינגפור), ועל כן קובע, שלמרות שמקום מגורי המשפחה מהווה נתון משמעותי בעל משקל ממשי, לצורך הה כרעה בסוגיית התושבות, העובדה כי בני משפחה חיים בנפרד, היא לבדה, אינה יכולה להכריע את הכף. במקרה של משפחת ספיר, ככל שהמדובר בבנות הבגירות, אין זה נדיר שהילדים הבגירים מתגוררים בארץ אחת והוריהם בארץ אחרת. בהתייחס למערכת היחסים בין מיכאל ספיר ואשתו, נוכח העוב דה שהוא שוהה מרבית ימות השנה בסינגפור, מנהל עסקיו בסינגפור, מקיים בה חיי חברה פעילים ורואה בה מרכז חייו, קיבל בית המשפט את החלטתו של בית המשפט המחוזי כי מרכז חייו של ספיר בסינגפור. 18. פסק הדין בעניין יגאל קולטין - סיווג תושבות בישראל ביום 28 באוקטובר 2013 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל - אביב פסק דין בעניינו של יגאל קולטין 142 . המדובר במערער בעל אזרחות כפולה של ישראל וארצות הברית. עד שנת 1993 התגוררו המערער, אשתו וילדיו בישראל ובשנת 1993 עברו להתגורר בבית שרכשו בארצות הברית. בשנת 2000 מונה המער ער לסגן נשיא למחקר ופיתוח בינלאומי של חברת מילניום, חברה תושבת ארצות הברית. באותה שנה מכר המערער את הבית בניוטון. המערער שהה בישראל 205 ימים -ו 256 ימים בשנות המס 2000 -ו 2001 בהתאמה. המערער טען כי הוא תושב ארצות הברית בשנות - המס 2000 -ו 2001 בעוד שלשיטת המשי ב, המערער היה תושב ישראל באותה תקופה. בית המשפט המחוזי נדרש להגדרת המונח "תושב ישראל", ביחס לשנות - המס שבמחלוקת, כאשר המדובר בתקופה שלפני תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (שתחולתו מיום 1 בינואר 2003 ). בהתאם להלכת גונן ניתן להיעזר בהגדרת "תושב ישראל" לאחר תיקון 132 ובחזקות שנקבעו בה כדי לבחון את שאלת התושבוּת גם לגבי שנות מס שלפני תיקון 132 . בהתאם לחזקות הימים כפי שנקבעו בהגדרה החדשה עולה כי, יש לראוֹת במערער תושב ישראל, אלא אם יסתור חזקה זו על פי המבחן המהותי של "מרכז החיים". ביהמ"ש בחן את מקום תושבוּת המערער ב - שנות המס 2000 -ו 2001 בהתחשב במכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים וקבע כדלהלן: העברת הבעלות בבית בהוד השרון לילידיהם הבגירים בכפוף להקניית זכות שימוש בלעדית בבית לתקופה לא מוגבלת למערער ולאשתו ושהותם בישראל של המערער ואשתו בבית תומכות במסקנה, כי הבית בהוד השרון היה בית הקבע של המערער בשנות המס שבמחלוקת. התקנת קווי טלפון בישראל לשימוש פרטי ועסקי וכן רכישת מכונית בישראל, כמו גם חידוש רישיון נהיגה בישראל מהווים סממן לחידוש מגוריהם של בני - הזוג בישראל. עוד נקבע, כי העובדה שבניו הבגירים של המערער התגוררו ב ישראל אינה מהווה, כשלעצמה, סממן לתושבות ההורים, אך יש בה כדי לתת תוספת משקל לקיום אינטרס משפחתי בישראל, וזאת על רקע הזיקות הנוספות שהתקיימו ובכללן קבלת גמלה ממשרד החינוך בישראל וקצבה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל, תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל ומעור בותו של המערער בחברות ישראליות, כאשר במעורבות זו היה גלום אינטרס כלכלי מהותי בישראל. עוד נקבע כי, על אף שהמעורבות בארגונים קהילתיים ובקשרי חברות בארצות הברית, לרבות בית ומכונית בבעלותו ורישיון נהיגה ודרכון אמריקאים, מצביעים על מעורבות מסוימת בחיי החברה ב ארה"ב, תקופות השהייה הקצרות בארצות הברית לא יכולות להיחשב למעורבות מהותית. 141 ע"א 4862/13 פקיד שומה כפר סבא נ' מיכאל ספיר 142 עמ"ה 04- 1192 יגאל קולטין נ' פקיד שומה כפ"ס.