מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - תושבות בישראל, הקלות לעולים ותושבים חוזרים, ניוד עובדים ותיגמול הוני 287 19. פסק הדין בעניין יעל צור - יחיד שיוצא לחו"ל לתקופה ממושכת לצורך עבודה וחוזר תוך פחות משלוש שנים יכול להיחשב כתושב חוץ ביום 21 באוקטובר 2014 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין בעניינה של יעל צור 143 . המערערת, אזרחית ישראלית עבדה בחברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ (" צים ") עד חודש נובמבר 2005 , ועזבה יחד עם משפחתה לצורך העסקה בחברת הבת של צים היושבת בחו"ל. מחודש ינואר 2006 ועד חודש אוגוסט 2008 עבדה יעל צור בחברת הבת בחו"ל במסגרת רלוק שיין, אך צים המשיכה לשלם לה את חלק משכרה וניכתה לה מס במקור בישראל. צור טענה לניתוק התושבות בישראל החל מיום עזיבתה, ועל כן ביקשה החזרי מס שנוכו לה בשנים 2006-2007 . בית המשפט בחן את סוגיית התושבות בהתייחס לגלובליזציה תאגידית וראה את ניוד העובדים כתוצר לוו אי האופייני לתקופתנו. כב' השופט סוקול קבע, כי יש לדחות את טענת פקיד השומה כי צור נשארה תושבת ישראל, בין היתר, כי טרם חלפו שלוש שנים מאז עזיבתה, וזאת ממספר נימוקים: (1 ) התושבות תיקבע על פי המקום בו מצוי "מרכז חייו" של הנישום. בסעיף 1 לפקודה קיימים מבחני עזר לקביעת מרכז חייו של הנישום אך אילו מבחני עזר בלבד. (2) החזקות העובדתיות של ימי שהייה בישראל ניתנות לסתירה על - ידי כל אחד מהצדדים (הנישום ופקיד השומה). (3 ) קביעת מרכז חייו של הנישום נקבעת על פי שני סממנים, האחד אובייקטיבי - איתור המקום בו מצויות מיר ב הזיקות לנישום (בית הקבע, מגורי המשפחה, מקום העיקרי של נכסי הנישום, ביטוח רפואי בחו"ל ועוד). והשני סובייקטיבי - מה הייתה כוונת הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו. זיקתו הסובייקטיבית של הנישום נבחנת, בנוסף להצהרתו, על פי התנהגותו החיצונית (התפטרות מעבודה, צפי להתקשרות ארוכת טווח של חמש שנים עם המעסיק בחו"ל, השכרה ארוכת טווח של הדירה בישראל ועוד). בית המשפט קבע כי הכלל הוא כי העתקת מקום התושבות הוא פרי שינוי הדרגתי אך ישנם מקרים, כפי שעולה בעניינה של יעל צור, בהם השינוי הינו חד וברור: החל מחודש ינואר 2006 כל המשפחה עברה יחד לחו"ל, הילדים עברו ללמוד בחו"ל, הבעל התפטר מעבודתו בישראל, כלי הרכב בישראל נמכרו והפעילות הכספית עברה כולה לחו"ל. כוונה ורצון להעתקת מרכז חיים אינם מחייבים כוונה ללא מגבלת זמן. הבחינה הינה האם השינוי קבוע ואינו ארעי. עוד מעיר בית המשפט כי תשלום שכרה של העובדת וניכוי המס במקור על - ידי החברה בישראל אינה כשלעצמה מספקת כדי לשנות את המסקנה לגבי שינוי מקום התושבות, וזה אך טבעי שמעסיק לא יחליט על דעת עצמו בסוגיית תושבות העובד. המבחן הינו מכלול הזיקות ואין צורך בהתקיימות כל הזיקות האובייקטיביות. הערעור התקבל 20. פסק הדין בעניין דוד קניג 144 - מועד ניתוק תושבות למס ותחולת סעיף 100 א לפקודה ("מס יציאה") בהתקיים אמנת מס במקרה דנן, מדובר בערעור על שומה שיצאה לאחר החזרה לדיון אצל פקיד השומה בעקבות פס"ד של בית המשפט המחוזי (" הפסיקה הראשונה )" 145 , במסגרתו נידונה סוגיית אופן מיסוי מכירתן בשנת 2007 של מניות של חברה הרשומה בארה"ב שהייתה חברת אם של חברה תושבת ישראל, בידי המערער, הטוען כי ניתק תושבות למס מישראל שנים רבות לפני מועד מכירת המניות. לטענת פקיד השומה, המכירה הייתה חייבת במס בישראל מכוח תושבתו הישראלית של המערער בעת המכירה או לחילופין מתוקף הוראות סעיף 100 א לפקודת מס הכנסה.. בפסיקה הראשונה, בית המשפט המחוזי בת"א (השופט קירש) קבע כי המערער חדל להיות תושב ישראל לפני מועד מכירת המניות. ביהמ"ש החזיר את הדיון למשיב לשלב ההשגה לטיפול בסוגיות הבאות: ( 1 ) זכאות ו הכללית של המערער ליהנות מהוראות אמנת המס בשנים בהן הוא לא היה תושב ישראל; ( 2 ) היקף ותוכן הדיווח שנעשה ידי -על המערער לשלטונות המס האמריקאים בקשר למכירת המניות, בייחוד בכל הנוגע לאופן הצגת סכום התמורה ואופן קיזוז הפסדים 143 ע"מ 12-01- 19466 יעל צור נ' פקיד שומה חיפה. 144 ע"מ 17-01- 13807 דוד קניג נ' פקיד שומה ת"א 3 145 ע"מ 13-01- 31489 דוד קניג נ' פקיד שומה ת"א 3