מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 12 - מיסוי בינלאומי, מחירי העברה ומיסוי נאמנויות 317 בשני המקרים דובר בנישומה תושבת ישראל שהינה חברה בת בבעלות מלאה של חברה אמריקנית המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברת האם ("החברה הבת" ו - "החברה האם" בהתאמה). במסגרת הסכם השירות עם החברה האם נקבע כי החברה האם תשלם לחברה הבת את הוצאותיה בקשר עם עלויות אספקת השירות, בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות - שיטת "Cost Plus" . עיקר המחלוקת בין הצדדים נגע לבקשת הנישומות להשמיט את עלות הקצאת האופציות לרכישת מניות החברה האם לעובדיהן מבסיס העלות. הכרעת הדין בבית המשפט העליון: הכללת עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות - עלות הקצאת האופציות לעובדי החברה הבת הינה בגדר הוצאה בייצור הכנסה בראי סעיפים 17 - רישא ו 32(1 ) לפקודה ומשכך אין הצדקה שלא לכלול את שווי האופציות האמורות בבסיס העלות לצורך חישוב ה רווח המתאים לפי מודל ה - Cost Plus . ניכוי שווי האופציות כהוצאה לצורכי מס - במקרה דנן בחרו שתי הנישומות בהקצאת האופציות לעובדיהן במסלול ההוני לפי סעיף 102 ומשכך לא יתאפשר ניכוין של הוצאות אלו בידיהן. תוספת הכנסה משנית בשל ריבית רעיונית על החוב שנוצר לחברה ה -אם משנקבע כי מחיר השירותים שנתנה החברה הבת לחברה האם גבוה מהסכום שדווח לרשויות המס, הרי שנוצרה יתרת חוב של החברה האם לחברה הבת בגובה תוספת ההכנסה. נקבע כי יש "לחייב" תוספת זו בריבית רעיונית בהתאם להוראות סעיף 85 א לפקודה. בית המשפט קבע כי אין מניעה ששיעור הריבית ייקבע על דרך ההיקש בהתאם להוראות סעיף 3 (ט) לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחו (וכפי שאכן נעשה בפסק הדין). הערה - פסה"ד תואם את עמדת רשות המסים בעמדה חייבת בדיווח מספר 51/2017 . ביום 13 בדצמבר 2018 פ ור סמה הודעת רשות המסים בנושא תיקוני דוחות מס בעקבות הלכת "קונטירה ופיניסאר ". על פי ההודעה "חברות אשר הקצו לעובדיהן תגמולים המסולקים במכשירים הוניים, אך לא רשמו הכנסות לצורך חישוב הרווח עלות בגין מס לצורכי הקצאה אם זו, בין כללו אלו הוצאות בדוחותיהן אם ובין לאו, נדרשים לכלול את ההכנסות האמורות ולדווח עליהן בדוחותיהן, לרבות באמצעות הגשת דיווחים בגין מתקנים וזאת , העבר בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בנושא, אשר את קיבל עמדת רשות המסים . כאמור לאור האמור, מצופה מהחברות לתקן דיווחיהן, ככל ולא שנדרש נעשה עד כה. בהעדר דיווח מתוקן , כאמור יינקטו הליכי שומה, במסגרתם יכול וייקבע "מחיר עסקה" גבוה יותר (בהתאם לחציון בטווח הבין ( רבעוני ממחיר העסקה כפי המדווח, שנקבע בפסק הדין, ובמקרים אף מסוימים הטלת קנסות ". גירעון 7.2 פסק דין ג'יטקו בבית המשפט המחוזי בתאריך ה -6 ביוני 2017 ניתן פסק הדין בעניין 'ג יטקו (ע"מ 49444-01-13 ). בפסק הדין השופט בורנשטיין מקבל את עמדת רשות המיסים לפיה, בן השאר, צדדים לעסקה אינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים את דחה בכך אחרים. הטענה, לפיה הסכום בגין ששולם רכישת מניות החברה מספר חודשים קודם למכירת הקניין הרוחני שלה לידי הרוכשת (מיקרוסופט), כולל בגין תמורה סינרגיה לפעילותה של מיקרוסופט לא כן ועל נכלל בשווי מכירת הקנין הרוחני. לפסק דין זה חשיבות רבה למקרים רבים בהם נרכשות / יותמנ של פעילות חברה תושבת ישראל ידי -על .חוץ תושבי 7.3 החלטת בית המשפט העליון בעניין ברודקום ברודבנד ב מסגרת בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון ( רע"א 2454/19 ) בעניין נטל הראייה אודות עסקאות בין ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ לבין חברות קשורות זרות, ציין השופט סולברג כי בח ינת מהותה הכלכלית של עסקה עשויה להתבצע בשתי דרכים: במסגרת הדרך הראשונה, בוחן פקיד השומה את המערכת העובדתית הרלוונטית לעסקה ביחס לאופן הצגתה ידי -על הצדדים וזאת תוך התאמתה לדין הכללי (כגון דיני תאגידים ודיני חוזים). בכך, בוחן פקיד השומה האם לאור הוראות הדיני ם החיצוניים לדיני המס יש לבצע 'סיווג שונה'. הדרך השנייה עניינה 'סיווג מחדש' של עסקה. מקורה בנורמה האנטי - תכנונית המצויה בין היתר בסעיף 86 לפקודה, אשר מאפשרת לפקיד השומה להתעלם מאופן הצגתה של עסקה ידי -על הצדדים לה ולסווגה מחדש לצורך הטלת מס וזאת כל אימת שלא מצא טעם מסחרי יסודי לביצוע העסקה בדרך בה בוצעה.