מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 14 - ביטוח לאומי 373 ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב - יפו קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי: לביה"ד יש סמכות לדון בתביעה בשאלות משפטיות ועובדתיות, כי לא חלה התיישנות בגין הגשת התביעה, למרות שהתביעה הוגשה למעלה משנה וחצי לאחר החלטת המל"ל, שכן בין הצדדים נוהלו התכתבויות הנ וגעות להשגה שהגישה התובעת כשטרם הוקמו ועדות השומה שניתן יהיה לערער בפניהן על החלטות של פקיד הגביה, והתביעה הוגשה בסמוך להודעת הנתבע בדבר הדיון בפני ועדת השומה, עם זאת, נקבע כי בנסיבות העניין חל שיהוי בקביעת המל"ל באשר לשומת הניכויים לשנת 2006 , ולפיכך יש מק ום לבטלה. לעניין ביקורת ניכויים, המחוקק הסמיך את מס הכנסה וביטוח לאומי לערוך ביקורת ניכויים. משנערכה שומת ניכויים על - ידי מס הכנסה רשאי המל"ל להתבסס עליה, כפי שנעשה במקרה דנא לשנים 2007-2009 ואם לא נערכה שומת ניכויים, אזי רשאי הנתבע להוציא שומת ניכויים מש ל עצמו, כפי שנעשה בענייננו לשנת 2006 . המל"ל יכול לקבוע הכנסה בניגוד לדו"ח שהוגש לו על - ידי התובעת ולגבות על הכנסה זו דמי ביטוח לאומי , קל וחומר, בעקבות הסכמה בעניין בין התובעת למס הכנסה. לעניין שיטת הגילום הקבוצתי וגילום חלק העובד בביטוח לאומי, מקור ההבדל בשאלת הגילום בלבד, בין מס הכנסה לבין דמי ביטוח לאומי במקרה שבנדון הוא באופי ההוצאה שהינה הוצאה עודפת , כלומר הוצאה שאי אפשר לייחסה לפרט. פקודת מס הכנסה נתנה תשובה כיצד לנקוט במקרה של הוצאה עודפת. חוק הביטוח הלאומי אשר מתייחס פעמים רבות לפקודה שותק בעניין הו צאות עודפות, אולם ברור כי אם צומחת לעובד טובת הנאה יש לשלם בגינה ביטוח לאומי. שיטת הגילום הקבוצתי לא אושרה מעולם על - ידי המל"ל ויש בה כדי לפגוע בגובה הגמלאות של העובדים ועל פי הדין הטבה שניתן לייחס לעובדים, יש לזקוף אותה בתלוש השכר. במקרה זה, התובעת אשר שי למה את חלקו של העובד בגין ההטבות , למעשה לקחה על עצמה את תשלום דמי הביטוח שחובה היה עליה לנכותו מהעובד. העובדה שהתובעת לא ניכתה את דמי הביטוח הלאומי מהעובד גרמה לצמיחת טובת הנאה נוספת , שכן נחסך מן העובד לשלם דמי ביטוח לאומי. ביקורת הניכויים של המל"ל נסמכת, כאמור, על ביקורת הניכויים של מס הכנסה. מס הכנסה הכיר ברכיב זה כרכיב שכר, וכך על המל"ל לפעול בהתאם כפי שנקבע בהלכת גדות . השופטת קיבלה את התביעה של החברה בחלקה, וקבעה כי שומות הניכויים שהוצאו ידי -על המל"ל עומדות , למעט השומה לשנת 2006 אשר מבוטלת מחמת שיהוי . כמו כן, יש לבטל את הקנסות שהוטלו על התובעת, שכן במסגרת מס עם ההסכם , הכנסה כי נקבע החברה פעלה בתום ולכן לב כל בוטלו הקנסות עליה שהוטלו ועל כן אין להטיל קנסות גם על ידי - "ל. המל ג. חוזרים של המוסד לביטוח לאומי 9. עובד עצמאי - הודעה לעובד עצמאי הרשום כעובד שכיר בחברה, לצורך ניהול ענייניו הכספיים מול הביטוח הלאומי הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 3 בנובמבר 2013 לקביעת מעמדו של אדם כעובד שכיר או כעובד עצמאי ישנה חשיבות רבה בחוק הביטוח הלאומי אשר לפיו, נקבעות הזכויות והחובות שלו בביטוח הלאומי. כך למשל יש הבדל מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח ושיעורי דמי הביטוח, מבחינת ענפי הביטוח שבהם הוא מבוטח והקצבאות שלהן הוא זכאי, ומבחינת חישוב הבסיס לסכום הקצבה. מי שמעמדו על פי כללי הביטוח הלאומי הוא עצמאי, אבל הוא מדווח כעובד שכיר אצל חברה (שאינה חברת כוח - אדם), שעיקר מהותה היא לנהל את ענייניו הכספיים מול הרשויות כעובד עצמאי, הרי שהקובע הוא מעמדו בפועל, ואין בדיווח עליו כעובד שכיר כדי להקנות לו מעמד כזה לענ יין חוק הביטוח הלאומי. לפיכך, רשאי הביטוח הלאומי לשנות את מעמדו של עובד כזה מעובד שכיר לעובד עצמאי , גם לתקופה רטרואקטיבית, ולדרוש ממנו את דמי הביטוח רטרואקטיבית, לפי השיעורים שחלים על עובד עצמאי; ואם היה זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי - לבחון ולחשב מחדש את זכאו תו לקצבה.