מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 15 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 393 בעניין ייחוס חלק ממרכיב התמורה כמונ יטין שהועבר מהמערער לאלביט - הוראות הסכם המיזוג, חוות הדעת הכלכליות שניתנו לאלביט ולמערער, הדיווחים השונים לרשות ניירות ערך, לבורסה ולציבור וכן הנסיבות הרלוונטיו ת לאזימוט ולמערער - כל אחד לחוד וכולם יחד מובילים למסקנה כי חלק מהתמורה ששולמה למערער, נתקבלה בי דיו בשל הוויתו ר על המוניטין שלו והעברתו לאלביט. בעניין עיתוי מועד העסקה לצרכי מס - יום ה"קלוזינג" - 10 במאי 2010 הוא מועד אירוע המס ולא מועד אישור ההסכם באסיפה הכללית. כמו כן , ביחס לתמורה הנוספת אירוע המס הינו רק במועד קבלתה בפועל. לחילופין, ככל שייקבע שמועד אירוע המס ביחס לתמורה הנוספת הינו מועד הקלוזינג אזי יש להוון את התמורות המאוחרות, לפי ערכן הריאלי במועד אירוע המס. טענות פקיד שומה כפר - סבא ( המשיב )" : בעניין מיסוי העסקה - חלק רוח ההון הריאלי עד למועד הקובע ( 1.1.2003 ) חייב בשיעור מס שולי ויתרת רווח ההון חייב במס רווח הון בשיעור של 25% בהתאם להוראות סעיף 91 (ב 1 ) לפקודה. לשיטתו, בהתאם להוראות המעבר שנקבעו במסגרת תיקון 132 לפקודה, נקבע כי אם ביקש בעל מניות שרישומן של מניותיו ל א ייחשב אירוע מס בהתאם להוראות סעיף 101 לפקודה ולא ביקש לחזור בו במועד מכירתן בפועל, יהא חלק רווח ההון הריאלי עד למועד הקובע חייב במס שולי ועל יתרת רווח ההון יחול שיעור מס רווח הון הקבועים בסעיף 91 (א) או (ב) לפי העניין. עוד טען, כי הוראות אלה נותרו בתוקף ג ם לאחר תיקון 147 לפקודה, היות ובהתאם להוראות התחולה המתייחסו ת לסעיף 101 לפקודה נקבע כי המחיר המקורי ויום הרכישה של נייר ערך שיום רכישתו קדם ליום התחילה ( 1.1.2006 ) יקבעו כפי שהיו נקבעים אילו נמכר נייר הערך ביום האחרון של שנת המס 2005 . ובמקרה שלנו, אילו נמכר ו המניות בתום שנת 2005 הוראות המעבר כאמור של תיקון 132 לפקודה היו חלות ובהתאם לחלופה השנייה החלה בנסיבות מקרה זה, שיעור המס היה מחושב ב"פיצול ליניארי". לדעת המשיב יש לקרוא את סע' 2 להוראות התחולה של תיקון 147 כסעיף המשמר את ההיסטוריה המיסויית של המניות ול א כזה הקובע משטר מיסוי שונה. לבסוף טען המשיב, כי פרשנותו שלו עומדת בקנה אחד עם עמדת המחוקק שככלל, תיקון 147 משנה את שיעורי המס שחלים על נכס מכאן ואילך ומשמר את שיעורי המס החלים על נכס בהתאם להיסטוריה החקיקתית החלה עליו. לדבריו, פרשנות המערער אינה סבירה ועל ולה להפלות בין נישומים, ואין מקום לקבלה. בעניין סוגיית העברת המוניטין של המערער לאלביט - כל התמורה שנתקבלה בידי המערער כתוצאה מההסכם שנחתם שולמה לו כביכול בגין מניותיו באזימוט. לשיטתו, נטל ההוכחה על קיומו של מוניטין ועל העברתו מוטל על כתפי המערער והוא לא ע מד בו מהסיבות להלן: ( 1 ) אי הבאת עדים רלוונטיים לשאלות שהן בעובדה; ( 2 ) לא הוכח קיומו של מוניטין; ( 3 ) גם אם היה למערער מוניטין הרי שלא הוכח כי הוא נמכר בעסקה דנן; ( 4 ) המערער לא הוכיח כי היו בידיו מוניטין באופן מנותק מחברת אזימוט; ( 5 ) לא היית ה מכירה של מוניטי ן אישי; ( 6 ) הדיווחים לבורסה היו עסקת מיזוג ולא כעסקה למכירת מוניטין; ( 7 ) גם אם היה למערער מוניטין , הרי שמדובר במוניטין אישי שלא ניתן להעברה , וגם אם כן היה ניתן להעברה לא הוכח שוויו של המוניטין שהועבר וכן טענות נוספות שהועלו. בעניין סוגית עיתוי מועד אירוע - המס יש לראות את אירוע עסקת רווח ההון במועד אישור ההסכם באסיפה הכללית של אזימוט (מרץ 2010 ), דהיינו המועד החוזי בו התגבשה והושלמה העסקה. דיון והכרעה של בית המשפט המחוזי מרכז - לוד (השופט סטולר) אשר קיבל את הערעור ברובו: מיסוי עסקת מכירת המניות כאירוע מס ביד י המערער המחייב לשיטת המשיב "פיצול ליניארי" עד למועד הקובע בית המשפט פנה תחילה לסקירת תיקון 132 ותיקון 147 לפקודה, תוך שהוא פורט את הוראות התחולה וכן את דברי ההסבר לתיקונים כאמור. בהתייחסו לתיקון 147 לפקודה, ציטט בית המשפט את ממצאי דו"ח ועדת קפוטא מצא ( שם הומלץ, בין היתר, על רפורמה במיסוי שוק ההון), כאשר אחת התכליות המרכזיות הייתה יצירת אחדות וודאות בקשר לשיעורי המס החלים על רווחים משוק ההון. כך למשל, הושווה שיעור המס על דיבידנד ורווח הון, הופחת שיעור מס רווח הון ממכירת ניירות ערך לא נסחרים מ - 25% -ל 20% ועוד. ובעניין הוראות התחולה של תיקון 147 לפקודה, קובע בית המשפט, כי בהתאם להן,