מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 15 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 401  אף שמבחינה פורמאלית נכסי הנדל"ן הוחזקו על - ידי חברות זרות, עיקר פעולות האיתור, מימון, רכישה, אחזקה ומכירת הנכסים נעשתה באמצעות עובדי הקבוצה.  אפשר שפעילות איתור ומכירה של נכס מקרקעין תוך שימוש בידע מקצועי (עצמי או אחר) יהיה גם בביצוע פעילות במישור ההוני, אולם היקף גדול של פעילות כאמור עובר את הסף ההוני והופך לפעילות עסקית.  יש לבחון את הפעילות הכלכלית המהותית ולא את הכיסוי הפורמאלי בו השתמש הנישום. הגם שבאופן פורמאלי הוחזקו נכסי הנדל"ן שנמכרו על - ידי החברות הלוקסמבורגיות, בפועל המהות הכלכלית היא כי מדובר במיזם עסקי אחד של איתור, מימון, רכישה, אחזקה, השבחה ומכירה של נכסי נדל" ן בחו"ל.  הכספים שנכנסו לקופת המחזיקות מעסקת המכירה , שימשו חברות אחרות הקשורות לרוזבאד בדרך של העברת דיבידנד והלוואות. ללמדך שמדובר למעשה בקומפלקס עסקי אחד שהכנסותיו משמשות לרכישת נכסי נדל"ן בחו"ל , השבחתם ומכירתם.  בסיכומיו העלה פקיד השומה טענה מרומזת כי אם אכן היה מדובר בפעילות עסקית, היה צר י ך לדווח על "מוסד קבע" ולהתמסות בהתאם בחו"ל. השופט אלטוביה מתח ביקורת על המשיב ותהה מדוע לא טען כי מדובר בעסק הנשלט ומנוהל כקומפלקס עסקי אחד מישראל. בנוסף קבע כי אינו מוצא כי זה המקרה שבו ראוי להשיב את השומה למשיב לבח ינה מחודשת , שהרי המידע היה בפני המשיב, וכי אין זה ראוי בשלב הזה לאחר הליך שומתי והליך ערעורי רב שנים, לפתוח את השומות מחדש לדיון בטענה שלא עלתה ואולי היה מקום להעלותה כטענה חלופית. השמירה על הקופה הציבורית במקרה כזה צריכה לסגת בפני סופיות הדיון וסופיות ההל יך השומתי . דאגה לקופה הציבורית וגביית מס אמת אינם יכולים לבטל את הצורך בחשיבה מקיפה במהלך ההליך השומתי הן מצד רשות המס והן מצד הנישום. פס"ד אוסיף בבית המשפט המחוזי : לאחר פרסומו של פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין רוזבאד, התפרסם פסק דין של בית המשפט המחוזי מפי השופט אלטוביה (ע"מ 37886-07-15 אוסיף מזרח אירופה בע"מ ואח' נ' פשמ"ג) שעסק בעניין דומה (וכן בנושאים נוספים אליהם לא נתייחס בתקציר זה) ולהלן נפרט: חברת אוסיף מזרח אירו פה (" החברה ה") חזיקה בחברת אוסיף רומניה (" החברה הבת "), וביחד (" המערערות "), שלה חברות בנות המשקיעות בנדל"ן (" חברות רומניות .)" בשנת 2007 מימשה החברה הבת אופציות לרכישת אג"ח שהנפיקה החברה ולצורך הרכישה קיבלה מהחברה הלוואת בעלים הנושאת ריבית. בנוסף, באותה שנה היו לחברה הוצאות מימון אותן ביקשה להכיר כהפסד עסקי מועבר. בשנת 2008 רכשה החברה (הן מחברת הבת והן מאחרים) בפדיון מוקדם חלק מהאג"ח שהנפיקה . בעקבות הפדיון המוקדם נוצר לחברה רווח, אותו רשמה כהכנסת מימון בדוח רוה"פ לא אך כהכנסה החייבת במס . כפועל יוצא, באותה שנה דיווחה החברה בדוח המס על הפסד עסקי הנובע מהוצאות מימון. בשנת 2009 דיווחה החברה על הוצאות מימון אותן גם ביקשה להכיר כהפסד עסקי. כמו כן, בשנים 2007 , 2008 -ו 2009 כני תה החברה מהכנסותיה הוצאות הנהלה וכלליות. פ"ש קבע, כי אין להתיר למערערות ניכוי הוצאות הנהלה וכ לליות והוצאות מימון, שכן לא הוכח כי אלו הוצאו בייצור הכנסה. החלטת בית המשפט בעניין אוסיף לגבי השאלה האם פעילות המערערות מגיעה כדי עסק - השופט הבהיר, כי לשם כך ניתן לעשות שימוש הן במבחנים שגובשו בפסיקה להבחנה בין הכנסה הונית לבין הכנסה פירותית והן בעיקרון ה מהות הכלכלית האמתית. דהיינו, בחינת הפעילות הכלכלית המהותית ולא הכיסוי הפורמלי בו השתמש הנישום. עוד הבהיר השופט, כי אמת מידה זו, של בחינת המהות הכלכלית האמ י תית, היא כלי אבחון אשר שני הצדדים בערעור המס יכולים לעשות בו שימוש. עם זאת, קיים הבדל בין הצדדים לעני ין נטל ההוכחה בהקשר זה. לגופו של עניין ולאחר שיישם את המבחנים השונים שגובשו כאמור בפסיקה, קבע השופט, כי הגם שבתקופה הרלבנטית ניתן למצוא בהשקעה של החברות בחברות הזרות אינדיקציות להיות ההשקעה במישור ההון לצד אינדיקציות להיותה במישור העסקי, עדותו של העד מטעם המערערות הצביעה על כך שבכניסת החברות להשקעה ברומניה הייתה כוונה עסקית של השקעה ומכירה. בהתאם, קיבל השופט את טענת החברות בדבר ניהול עסק של החזקה ומתן הלוואות לחברות העוסקות בפיתוח נדל"ן בחוץ לארץ ובכלל זה ברומניה ולכן יוכרו להן הוצאות המימון והוצאות ההנהלה וכלליות כהפסד עסקי הניתן להעברה.