מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 15 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 405 15.8 חיוב בשווי שימוש רכב לפי התקנות הינו חזקה שאינה ניתנת לסתירה / ע"א 4096/18 חכם את אור - זך עורכי דין וע"א 7550/18 אור חי הנדסה בע"מ לאחר שניתנה בעניינם מסקנה דומה בשני בתי משפט מחוזיים שונים, לפיה, חיוב בשווי שימוש ברכב לפי התקנות הינ ו חזקה שאינה ניתנת לסתירה. עתרו המערערים לבית המשפט העליון, אשר דן בעניינם במאוחד ( ע"א 4096/18 חכם את - אור זך עורכי דין ו ע"א 7550/18 אור חי הנדסה בע"מ ) והותיר את פסקי דינם של בתי המשפט המחוזיים על כנם, כדלהלן: ע"א 4096/18 חכם את אור - זך עורכי דין נ' פקיד שומה עכו - הרקע העובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי חכם את אור - זך עורכי דין (" המערערת "), היא חברת עורכי דין אשר העמידה בשנות השומה שני רכבים לרשות שני עורכי דין (המשמשים כמנהליה). רכבים אלו שימשו את עוה"ד הן לנסיעותיהם העסקיות והן לפרטיות. המערערת בחרה שלא לזקוף את שווי השימוש ברכב בהתאם לתקנות, אלא באמצעות מערכת Save-Tax של חברת "הוצאה מוכרת" "( התוכנה "), אשר בעקבות זאת, ז קפה לעובדיה שווי בשיעור הנמוך מתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשמ"ז - 1987 "( התקנות "). לדבריה, לאור עיקרון מס אמת, זקיפת שווי שימוש בהתאם לתקנות, מתבססת על סטטיסטיקות והערכות ואינה מחשבת באופן כלכלי נכון את רכיב ההטבה בגין השימוש ברכב. ביהמ"ש המחוזי בח יפה (השופטת וינשטיין) קבע כי הוראות התקנות מהוות כלל משפטי מחייב ומשכך, דין הערעור להידחות. תחילה, פנה ביהמ"ש לבחינת המונח "שומת מס אמת" ותחולתו, תוך שהוא קובע כי המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה לכך שחישוב טובת ההנאה באמצעות התקנות, אין בה כדי להביא לתשלומו של מס אמת וכן שדווקא השימוש בתוכנה מהווה מס אמת חלף יישום התקנות. לשיטת ביהמ"ש, יש להתייחס למונח "שומת מס אמת" כמונח - על, אשר מוטת כנפיו מכילה לא רק מצבים בהם הוצאה שומה מדויקת המבוססת על נתוני אמת, אלא, גם מקום בו שומה שנועדה לאמוד ולקבוע שווי הטבה שאינ ה מבוססת על חישובי נתונים אלא גם על כימות והערכה של רכיבים בלתי מוחשיים הגלומים באותה הטבה, שומה זו תיחשב שומת מס אמת ככל שתכלול הערכות ואומדנים מבוססים. האמת נבחנת במשקפיהם של כלל הנישומים ולא במשקפיו של נישום יחיד. ביהמ"ש גם קבע, כי גישת החישוב של המער ערת בהתאם לנתוני התוכנה, אינה גישה כלכלית אמיתית, מאחר ואינה כוללת את מלוא רכיבי ההטבה הרעיונית לעובד המגולמים בעצם העמדתו של רכב לשימושו הפרטי, כמו למשל, ההטבה בדמות החיסכון בצורך לממן בעצמו (לרבות חיסכון בהוצאות מימון) ולרכוש רכב פרטי לשימושיו האישיים, א ו את פוטנציאל השימוש ברכב. לבסוף, קבע ביהמ"ש כי התקנות קובעות כלל משפטי ברור ומחייב אשר לא ניתן לסטות ממנו. ע"א 7550/18 אור חי הנדסה בע"מ נ' פקיד שומה חולון - הרקע העובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי : חברת אור חי הנדסה בע"מ (" המערערת "), הינה חברה העוסקת בעבודות שיפוץ ותחזוקה של מבנים, כאשר במסגרת פעילותה זו נדרשת היא לספק את השירותים כאמור "סביב השעון". לצורך כך, העמידה המערערת לעובדיה כלי רכב צמודים אשר שימשו אותם הן בנסיעותיהם העסקיות והן בפרטיות, מחוץ לשעות העבודה. בד בבד, החלה המערערת לזקוף לעובדים א לה שווי שימוש ברכב אשר חושב וכומת על - ידה באמצעות התוכנה כאמור לעיל. במקרים מסוימים אף לא זקפה כלל, בטענה כי מדובר ב"רכב עבודה" הפטור מזקיפת שווי בהתאם לתקנות. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופט אלטוביה) קיבל את עמדת פקיד השומה אשר סבר כי יש לחשב את שווי השימוש אך ורק בהתאם לתקנות. בית המשפט אף הוסיף וקבע כי גם אם הייתה מתקבלת טענת המערערת כי האמור בתקנות הינו בגדר חזקה הניתנת לסתירה, הרי שלא הוכח כי ניתן היה ל הסתמך על נתוני התוכנה לצורך כימות טובת ההנאה שצמחה לעובדים בקשר עם כלי הרכב.