מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 9 - תמריצים 230 לא יוכרו הוצאות מו"פ שבוצע מחוץ לישראל למפעלים טכנולוגיים אשר צמצמו באופן משמעותי את כמות העובדים בישראל או את שכרם, או שהעבירו ח לק משמעותי מפעילותם אל מחוץ לישראל. בהקשר זה בלבד נקבעו מבחנים כמותיים (קיטון של 20% או יותר) המתייחסים למספר העובדים בישראל או שכרם ביחס לממוצע השנתיים שקדמו לשנה הראשונה שבה היה לראשונה למפעל טכנולוגי. יחד עם זאת, במקרה של צמצום משמעותי של תעסוקת עובדים או שכר עובדים בקבוצה בארץ ובעולם, יש לשמור על יחס מספר העובדים בישראל ועלות שכרם של העובדים בישראל ביחס למספר העובדים ועלות שכר העובדים מחוץ לישראל ( ראה דוגמה 2 ב נספח ב' לחוזר 9/2017 . ) בנוסף נקבעו כללים לעניין הגדרת עובד המפעל הטכנולוגי, לפיהם ייחשב ככזה גם עובד שהעמיד מעסיק משאיל לרשותו של המפעל הטכנולוגי באופן בלעדי ובמשרה מלאה, ובכפוף לקיומם של תנאים נוספים ש נקבעו בהגדרה כדוגמת: המעסיק המשאיל אינו נושא בסיכון הכלכלי להצלחת פעילות המו"פ, העובד כפוף להנחיות מקצועיות של מנהל המפעל הטכנולוגי ועוד. 4.4.5 . חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי מוטב בידי מפעל טכנולוגי - בתקנה 4 נקבעו שני חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי מוטב בי די מפעל טכנולוגי, אשר בהתקיימם המפעל הטכנולוגי יהיה רשאי לייחס את הוצאות המו"פ של המוכר, כאילו היו הוצאותיו שלו והכל בכפוף לכך שהמוכר זכאי היה לייחס את ההוצאות בדרך זו אילו היה הוא המפעל הטכנולוגי והיו בידיו מסמכי תיעוד לפי הוראת תקנה 8: (1) במקרה של רכישת הנ כס מתושב ישראל - רק את הוצאות המוכר על מו"פ שבוצע בישראל. (2) במקרה של רכישת הנכס מתושב חוץ - רק את הוצאות המוכר על מו"פ שבוצע בישראל ורק במידה והיו לתושב החוץ הוצאות מו"פ מוכרות לפיתוח הנכס בעד מו"פ שבוצע בישראל בשיעור העולה על 75% מכלל הוצאות המו"פ של תושב ה חוץ לפיתוח הנכס (רלבנטי בעיקר לחברות ישראליות ששימשו כמרכזי פיתוח). במקרה שבחר מפעל טכנולוגי לייחס את הוצאות המו"פ של המוכר - לא תובא בחשבון לצורך חישוב הכנסה טכנולוגית מועדפת, ההוצאה בעד רכישת נכס לא מוחשי מוטב, קרי, ניתן יהיה לנטרל (גם מהמונה וגם מהמכנה) את עלות הרכישה בחישוב יחס הוצאות המו"פ. בתקנה 4 נקבע, שרכישת נכס ל א מוחשי מוטב הינה לרבות קבלת זכות שימוש בנכס לא מוחשי מוטב. 4.4.6 . חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי באמצעות צירוף עסקים של חברה תושבת חוץ - תקנה 7 קובעת, שבמקרים של צירוף עסקיה של חברה תושבת חוץ לעסקיו של המפעל הטכנולוגי, רשאי יהיה המפעל לייחס את הוצאות המו"פ של החברה כאילו היו הוצאותיו שלו ובלבד שהחברה זכאית הייתה לייחס את ההוצאות בדרך זו אילו הייתה היא המפעל הטכנולוגי. במקרה שייחס מפעל טכנולוגי הוצאות בשל צירוף עסקים - לא יובאו בחשבון לעניין תקנה 2 הוצאות שהוציא המפעל לצורך צירוף העסקים. 4.4.7 . חישוב ההכנסה הטכנולוג ית ממוצר מסוים או קבוצת מוצרים ולא מנכס לא מוחשי ספציפי - על פי תקנה 2 כאמור, מחושבת ההכנסה הטכנולוגית המועדפת בהתאם להכנסות ולהוצאות המו"פ אשר ניתן לשייך אותן לנכס לא מוחשי מסוים. עם זאת, בפרקטיקה הקיימת, חברות הפועלות בתחום מייצרות מוצרים הכוללים מספר רב של נכסים לא מוחשיים מוטבים ובמקרים מסוימים קבוצות מוצרים הכוללות מספר רב של מוצרים כאמור - כך שההפרדה בין הנכסים הלא מוחשיים השונים לצורך ייחוס ההכנסות וההוצאות קשה עד בלתי מעשית. בשל כך ועל מנת ולאפשר לחברות לעמוד בדרישות החוק, על פי תקנה 5 , ניתן יהיה ליי חס את ההכנסות וההוצאות על פי מוצר או על פי קבוצת מוצרים, במקרים בהם ישנם קושי ממשי להפריד בין הנכסים הלא מוחשיים המוטבים או בין המוצרים השונים. במקרה כזה, מפעל טכנולוגי רשאי לקבל על פי בקשתו עמדה מקדמית של המנהל הכללי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ב עניין זכאותו לייחס הכנסות והוצאות כאמור. עמדה מקדמית כאמור תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה (אם לא תינתן תשובה תוך התקופה הנ"ל יראו אותה כאילו התקבלה). במידה ובחר מפעל טכנולוגי לייחס הכנסות והוצאות כאמור - לא יהיה רשאי לחזור בו