מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 11 - מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 307 4. יישום ה - BEPS בישראל ישראל הנה שותפה פעילה בכל הקשור ב - BEPS ונציגים מטעמה משתתפים בדיונים המתקיימים ב - .OECD נכון להיום פעלה מדינת ישראל באופן הבא ליישום רפורמת -ה BEPS :  פרסום חוזר מ"ה בנוגע לכלכלה הדיגיטאלית (ראו חוזר נפרד בפרק זה של החוברת) .  חתימה על האמנה הרב לאומית בנושא דוח country by country .  חתימה על אמנת המס הרב לאומית - MLI) ).  אישרור האמנה הרב לאומית וכניסתה לתוקף מיום 1 בינואר 2019 .  תיקונים לחוקי עידוד ברוח ה - BEPS .  פרסום הצעות חקיקה ברוח ה BEPS בנושאי מיסוי בינ"ל ומחירי העברה , לרבות ההצעות לתיקונים משמעותיים סביב סעיף 85 א והתקנות הרלוונטיות שפורסמו בחודשים האחרונים (ראו חוזר נפרד בנושא מחירי העברה בפרק זה של החוברת) . 5 . עיקרי הדברים מן הדוחות הסופיים להלן מובאים בתמצית עיקרי דוחות ה - BEPS . למרות שדוחות אלה פורסמו כבר ב - 2015 , הדוחות וכן מספר הפעולה שלהם ( Action # ) עדיין רלוונטיים, שכן ה - OECD נמצא בתהליך במסגרתו ההנחיות השונות תיבחנה וייצאו דוחות נוספים בחלק גדול מהנושאים. 5.1 אתגרים העולים מהכלכלה הדיגיטלית Digital Economy (Action 1) ההסכמה הרווחת היא כי כללי המיסוי המתייחסים לכלכלה הדיגיטלית אינם שונים מכללי המיסוי החלים על שאר ענפי העסקים, שהרי הכלכלה הדיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית. יחד עם זאת, הוסכם כי מאפייני הכלכלה הדיגיטלית והמודלים העסקיים שלה מהווים סיכון משמעותי להסטת רווחים, ולכן יחד עם העבודה בהיבטים השונים של תוכנית ה - BEPS , כגון חקיקת חוקים אנטי תכנוניים (לדוגמ א שימוש בכללי CFC ,) אימוץ פרשנות חדשנית למונח "מוסד קבע" וייחוס הרווחים לנכסים בלתי מוחשיים במסגרת מחירי העברה, יש להביא בחשבון גם את ההתייחסות למאפייני הכלכלה הדיגיטלית. מעבר לכך, נקבעו גם המלצות נוספות לבחינת הטלת מיסוי עקיף (מע"מ) על עסקאות בין חברות רב לאומיות לצרכן הסופי, וקביעת מנגנוני מיסוי המתחשבים בהיקפי מסחר, מאפייני המסחר והשימוש במידע. 5.2 שימוש בהסדרים היברידיים הכוללים "אי התאמה מיסויית" Hybrid Mismatch Arrangements (Action 2) הסדר היברידי הינו הסדר בין חברות ממדינות שונות הכולל אי התאמה מיסויית, במטרה לנצל, לטובת חסכון במס, את חוסר ההתאמה באופן יישומו בכל אחת מהמדינות המעורבות. למשל:  ניכוי כפול של אותה ההוצאה בשתי מדינות שונות;  ניכוי של הוצאה במדינה אחת, אשר אינו נחשב, בהתאם לדיני המדינה האחרת, כהכנסה. בדיונים הוסכם בין כלל המדינות כי השימוש בהסדרים היברידיים הכוללים אי התאמה מיסויית אינם הוגנים ופוגעים בתחרות בין חברות רב לאומיות לבעלי עסקים מקומיים. לפיכך, ה - OECD פרסם המלצותיו לשינוי דיני המס המקומיים ושינוי אמנת המודל, באופן שיאפשר טיפול נאות בהסדרים אלו. עוד הוסכם כי דיני המס צריכי ם להיות ברורים, אוטומטיים ומקיפים באופן שיוכלו לנטרל את השפעת חוסר ההתאמה המיסויי רק במקרים שחוסר ההתאמה אינו נאות, ומבלי להביא למיסוי כפול. בנוסף, ההמלצות סויגו ביחס למדיניות מס מקומית - במטרה למנוע מתח בין הרצון למנוע כפל הטבה לבין מדיניות מס מיטיבה באות ה מדינה ביחס לסוגי עסקים אותם היא