מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 13 - ביטוח לאומי 339 (3) המל"ל הודיע שהפטור לבעלי המניות בחברות משפחתיות יחול רק בשנים 2014-2017 והחל משנת 2018 יחויבו בעלי המניות בחברה משפחתית בדמי ביטוח כל אחד בהתאם לזכאותו לרווחי החברה.  חיוב בביטוח לאומי בגין הכנסות דמי ניהול מחברה משפחתית עב"ל 10067-10-17 שלמה דהוקי נ' המוסד לביטוח לאומי פסק הדין עוסק בערעור של מר שלמה דהוקי "( המערער )" אשר הדין לבית ערער הארצי לעבודה על הדין בית פסיקת האזורי לעבודה שבו על כי נקבע המערער , "הנישום " המייצג בחברה משפחתית , מפסידה דמי לשלם ביטוח בגין לאומי הכנסתו כעובד עצמאי מדמי ניהול ידי -על לו ששולמו החברה המשפחתית . המערער ורעייתו היו במועדים הרלוונטיים בעלי מניות בחלקים שווים בחברה (" החברה )" המסווגת כחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64 א לפקודת מס הכנסה, ו המערער הינו "הנישום המייצג" חברה. ה של המערער הודיע למוסד לביטוח לאומי (" המל"ל "), כי הינו עובד עצמאי החל מיום 1 בינואר 2004 . במסגרת הדוחות של התובע לשנות המס 2006-2010 , הוא דיווח על הכנסותיו משירותי ייעוץ שנתן לחברה אשר במקביל דווחו כהוצאות דמי ניהול בדוחות של החברה. כיוצא מכך, ההכנסה החייבת של המערער בדוחות האישים למס הכנסה בשנים ה רלוונטיות הייתה אפס, בשל העובדה כי הוצאות החברה עלו על הכנסותיה, וקוזזו כהפסד כנגד הכנסתו של המערער בהיותו הנישום המייצג. המחלוקת : האם יש לראות בהוצאה שנרשמה לחברה בגין תשלום דמי ניהול למערער כהוצאה של המערער לצורך קביעת הבסיס לתשלום דמי ביטוח על ידי - ?ער המער טענות : המערער ככלל, ההכנסה החייבת של הנישום המייצג לצורך מס הכנסה היא אותה הכנסה חייבת לצורך הביטוח הלאומי. לחילופין, הסכום שנזקף למערער כדמי ניהול בצד האחד, נזקף כהוצאת החברה בצד האחר, באופן שהסכומים מקזזים ומאפסים זה את זה. ההכנסה מדמי ניהול וההוצאה בשל תשלומם של דמי הניהול הם לפיכך, "תאומים סיאמיים" שאינם ניתנים להפרדה זה מזה. "ל: המל טענות מוסד החברה המשפחתית לא אומץ בשלמותו בחוק הביטוח לאומי וכי יש להפריד בין הכנסות המערער החייבות בדמי ביטוח כעצמאי לבין הכנסות החברה המשפחתית הנזקפות לזכותו כהכנסה שלא מעבודה ומחויבות דמי של שונה בשיעור ביטוח (כ"הכנסה פסיבית ,)" ואילו הפסדי החברה המשפחתית ייחשבו כהכנסות . אפס של בסכום יוצא כפועל לא, מכך יוסיפו דמי על בהם הביטוח מחויב המערער כעצמאי לא גם אך , יגרעו . מהם בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית תסווג כהכנסת בעלי מניותיה לצורך תשלום דמי ביטוח, כל אחד לפי חלקו במניות החברה כ"הכנסה פסיבית", בעוד שהפסדיה לא ייוחסו לעניין זה לבעלי המניות ולא יקוזזו כנגד הכנסותיהם האישיות החייבות בדמי ביטוח. "ד ביה ערך הארצי עיףס בין אבחנה 373 לחוק א הביטוח סעיף לבין לאומי 64 לפקודה א בשני : מישורים במישור , הראשון הפקודה יוצרת שקיפות בין מלאה הנישום לבין המייצג החברה המשפחתית , בו באופן ההכנסה החייבת וההפסדים מיוחסים לנישום , המייצג ואילו חוק הביטוח לאומי מייחס למבוטח את רק חלקו מתוך "ההכנסה " החייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה אינו אך , לפי , מאפשר ניסוחו , זקיפתם של . הפסדים במישור , השני בניגוד לפקודה חוק , הביטוח לאומי את זוקף הכנסת החברה המשפחתית רק לא לנישום לכל אלא , המייצג בעלי המניות לפי בחברה חלקם בהון היחסי . המניות בקשה לדיון בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק על מנת לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, נדחתה על ידיו על הסף " ץ בג( 5732/20 ) . נקבע כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של הבג"ץ - בפסקי דין והחלטות של בתי - הדין לעבודה . : הערה בהקשר זה, כדאי לשים לב, כי תקנה 2(11 ) לתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), - התשס"ז 2006 קובעת תכנון מס חייב בדיווח בגין תשלום מחברה משפחתית לנישום, שנדרש על ידה כהוצאה בשנת מס, ושיצר באותה שנת מס הפסד לחברה, הנחשב כהפסדו של הנישום המייצג, בסכום ש לא פחת מ - 500,000 שקלים חדשים.