מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק 14 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 364 14.8 דחיית עתירה לבג"ץ בנושא כפיית חלוקת רווחים מחברת מעטים לפי סע' 77 לפקודה באופן רטרוספקטיבי / בג"ץ 1716/19 צבי פרידמן נ' מנהל רשות המסים ואח' במסגרת תיקון 235 לפקודת מ ס הכנסה, תוקנו, בין היתר, גם הוראות סעיף 77 לפקודה, המאפשרות למנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחיה של חברת מעטים בהתאם להוראות הסעיף. בהמשך, אף פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 180 20/2 בנושא "סמכות המנהל להורות על חלוקת רווחים לפי סעיף 77 לפקודה", במסגרתו מובא ניתוח של הוראות הפקודה בעניין פילוג רווחים וכן השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת הפעלת הוראות הסעיף. בחודש יולי 2017 , הוגשה על - ידי רו"ח צבי פרידמן יחד עם נשיאות הארגונים העסקיים, עתירה לבג"ץ בעניין חוקיותו של תיקון 235 , תוך שהעתירה מבקשת לקבוע כי הוראות הסעיף יחולו רק לגבי רווחים שנצברו משנת 2017 ואילך (לאחר פרסומו של תיקון 235 ). לאחר הגשת העתירה החלו להת קיים מגעים בין העותרים לבין ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים דאז, וזה ביקש כי העותרים יגישו בקשה למחיקת העתירה על - מנת שהוא יוכל לגבש פתרון לסוגיית הרטרוספקטיביות במישור הפרלמנטרי. לאחר דיונים בועדת הכספים ביקש מר גפני מרשות המסים להבהיר, במסגרת חוזר מטעמה, כ י לא הייתה כוונה במסגרת תיקון 235 לפקודה להחיל תחולה רטרוספקטיבית על חברות אלו. אולם, עת פרסמה רשות המסים את החוזר מטעמה, ממנו עולה כי רשות המסים אכן מתכוונת לעשות שימוש בהוראות סעיף 77 לפקודה באופן רטרוספקטיבי, כך שהוראות הסעיף תחולנה גם על רווחים שנצברו עד לתום שנת 2016 , ללא כל הגבלה, הוגשה העתירה דנן. לטענת המשיבים, מנהל רשות המסים, שר האוצר (דאז) וכנסת ישראל, הגשת העתירה בחודש מרץ 2019 , למעלה משנתיים לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 235 לפקודה, נגועה בשיהוי חריף, כל שכן לאור העובדה שמרבית החברות הרלוונטיות עליהן עשויות לחול הוראות סעיף 77 לפקודה, רוקנו את העודפים שברשותן במסגרת הוראת השעה בתקופה - שבין ה 1.1.2017-30.9.2017 בשל חלוקת דיבידנד בשיעור מס מוטב של 25% . עוד טענו המשיבים, כי ככל שמר פרידמן מתייצב כעותר יחיד הרי שעתירתו עדיין מוקדמת שכן טרם נעשה שימוש כלשהו בהוראות הסעיף לגבי החברה אותה הוא מחזיק וככל שזו תופעל בעתיד הרי שיעמוד לו סעד חלופי "בהליכי בירור המס הקבועים בחוק". ומנגד, ככל שמר פרידמן מתייצב כעותר ציבורי, ניהול ההליך מעורר קושי הן בהיבט לפיו מדובר בהיקף מצומצם של נפגעים פוטנציאליים תוך הימנעו תם של נפגעים אחרים מלעמוד לצידו, והן בהיבט לפיו יש בהעדר נפגע קונקרטי מהוראות הסעיף והפעלתו כדי להבליט את החסר בתשתית העובדתית לטענת הפגיעה בזכות הקניין. בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) מפי השופט ה נדל ( בג"ץ 1716/19 ) דחה את הע תירה על הסף בשל היעדר זכות עמידה. נקבע, כי יש לעתירה דנן השלכות מעשיות מוגבלות למדי עקב ניצול הוראת השעה כאמור לעיל על ידי מרבית ה חברות, ועל כן יחול העיקרון לפיו "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ואשר נמנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד על אף הפגיעה בזכות או באינטרס שלהם". כן יש מקום להותיר את טענות העותר לבירור עתידי במסגרת תקיפה עקיפה אם וכאשר רשויות המס אכן יקבלו החלטה קונקרטית ביחס להוראות הסעיף על החברה בבעלותו. בהתאם, העתירה נדחתה על הסף תוך שמירה על טענות הצדדים שאליהן בית - המשפט לא נדרש לצורך הכרעה בהליך הנוכחי. גם ראו חוזר נפרד בחוברת זו בפרק 4 מי סוי יחידים.