פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 329 • Master File – דו"ח רחב עתיר מידע הנועד לתעד ולתאר את פעילותה של הקבוצה בכללותה לרבות מנועי הצמיחה העיקריים, תיאור התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה ליצירת הערך בקבוצה, מידע על נכסים בלתי מוחשיים של הקבוצה וכיוב'. על פי התקנות חובת דיווח זו תחול על תאגידים בעל י מחזור ה כנסות שנתי מעל 150 מיליון בשנה שקדמה לשנת הדיווח. ₪ • Country By Country Reporting – דיווח בין מדינתי טבלאי הכולל מידע פיננסי ומיסויי לגבי כלל היישויות בקבוצת חברות. הדיווח יחול על חברת האם המאחדת בתאגידים בעלי מחזור הכנסות מעל 3.4 מיליארד ש"ח בשנה. נוסף על דרישות התיעוד גם דרישות הדיווח שונו ונוסף על דיווח על עסקאות בין לאומיות יאלצו ני שומים לדווח במסגרת הדו"ח על היותם חלק מקבוצה רב לאומית ופרטים מזהים של אותה קבוצה לרבות מחזור מאוחד של הקבוצה ופרטים אודות החובה החלה על הגשת דו"ח Country By Country לגבי אותה קבוצה. במסגרת התיקון נקבע כי הוראות החוק יחולו על דוחות שיש להגישם לגבי שנת המס 2022 ואילך, אך מנגד טרם הותקנו תקנות לקביעת כללים לגבי הגשת הדוחות וסיפי ההחרגה. .8 פסקי דין שפורסמו בשנים האחרונות בנושא מחירי העברה 8.1 פסק דין ג'יטקו בבית המשפט המחוזי - שינוי מודל עסקי בתאריך ה 6- ביוני 2017 ניתן פסק הדין בעניין ג'יטקו )ע"מ 49444-01-13 (. בפסק הדין השופט בורנשטיין מקבל את עמדת רשות המיסים לפיה, בן השאר, צדדים לעסקה אינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים. בכך דחה את הטענה, לפיה הסכום ששולם בגין רכישת מניות החברה מספר חודשים קודם למכירת הקניין הרוחני שלה לידי הרוכשת )מיקרוסופט(, כולל תמורה בגין סינרגיה לפעילותה של מיקרוסופט ועל כן לא נכלל בשווי מכירת הקנין הרוחני. לפסק דין זה חשיבות רבה למקרים רבים בהם נרכשות מניות / פעילות של חברה תושבת ישראל על - ידי תושבי חוץ. 8.2 פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין קונטירה ופיניסאר - החובה לכלול שווי אופציות שהוקצו לעובדים במסגרת עסקאות למתן שירותים בשיטת Cost+ ביום 22 באפריל 2018 פורסם ע"א 943/16 קונטירה ופיניסאר נ' פקיד שומה ת"א ואח' . בית המשפט העליון איחד דיון בשני ערעורים )על - ידי חברות פיניסאר וקונטירה - " הנישומות "( וערעור אחד שכנגד )פ"ש תל אביב 3 ( על שתי הכרעות של בי ת המשפט המחוזי )השופט אלטוביה(. התשתית העובדתית בשני המקרים, כמו גם השאלות המשפטיות המתעוררות דומות. בשני המקרים דובר בנישומה תושבת ישראל שהינה חברה בת בבעלות מלאה של חברה אמריקנית המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברת האם )"החברה הבת" ו - "החברה האם" בהתאמה(. במסגרת הסכם השירות עם החברה האם נקבע כי החברה האם תשלם לחברה הבת את הוצאותיה בקשר עם עלויות אספקת השירות, בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות - שיטת "Cost Plus" . עיקר המחלוקת בין הצדדים נגע לבקשת הנישומות להשמיט את עלות הקצאת האופציות לרכישת מניות החברה האם לעובדיהן מבסיס העלות. הכרעת הדין בבית המשפט העליון: הכללת עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות - עלות הקצאת האופציות לעובדי החברה הבת הינה בגדר הוצאה בייצור הכנסה בראי סעיפים 17 רישא ו 32- ) 1 ( לפקודה ומשכך אין הצדקה שלא לכלול את שווי האופציות האמורות בבסיס העלות לצורך חישוב הרווח המתאים לפי מודל ה - Cost Plus . ניכוי שווי האופציות כהוצאה לצורכי מס - במקרה דנן בחרו שתי הנישומות בהקצאת האופציות לעובדיהן במסלול ההוני לפי סעיף 102 ומשכך לא יתאפשר ניכוין של הוצאות אלו בידיהן.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=