פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 330 תוספת הכנסה משנית בשל ריבית רעיונית על החוב שנוצר לחברה האם - משנקבע כי מחיר השירותים שנתנה החברה הבת לחברה האם גבוה מהסכום שדווח לרשויות המס, הרי שנוצרה יתרת חוב של החברה האם לחברה הבת בגוב ה תוספת ההכנסה. נקבע כי יש "לחייב" תוספת זו בריבית רעיונית בהתאם להוראות סעיף 85 א לפקודה. בית המשפט קבע כי אין מניעה ששיעור הריבית ייקבע על דרך ההיקש בהתאם להוראות סעיף 3 )ט( לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחו )וכפי שאכן נעשה בפסק הדין(. הערה - פסה"ד תואם את עמדת רשות המסים בעמדה חייבת בדיווח מספר 51/2017 . ביום 13 בדצמבר 2018 פורסמה הודעת רשות ה מסים בנושא תיקוני דוחות מס בעקבות הלכת "קונטירה ופיניסאר" . על פי ההודעה "חברות אשר הקצו לעובדיהן תגמולים המסולקים במכשירים הוניים, אך לא רשמו הכנסות לצורך חישוב הרווח לצורכי מס בגין עלות הקצאה זו, בין אם כללו הוצאות אלו בדוחותיהן ובין אם לאו, נדרשים לכלול את ההכנסות האמורות ולדווח עליהן בדוחותיהן, לרבות באמצעות הגשת דיווחים מתקנים בגין העבר, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בנושא, אשר קיבל את עמדת רשות המסים כאמור . לאור האמור, מצופה מהחברות לתקן דיווחיהן, ככל שנדרש ולא נעשה עד כה. בהעדר דיווח מתוקן כאמור, יינקטו הליכי שומה, במסגרתם יכול וייקבע "מחיר עסקה" גבוה יותר )בהתאם לחציון בטווח הבין רבעוני( ממחיר העסקה המדווח, כפי שנקבע בפסק הדין, ובמקרים מסוימים אף הטלת קנסות גירעון . " 8.3 פסק דין ברודקום בבית המשפט המחוזי - שינוי מודל עסקי בתאריך ה 9- בדצמבר 2019 ניתן פסק הדין בעניין ברודקום סמיקונדקטור )ע"מ 26342-01-16 .( חברת ברודקום סמיקונדקטור בע"מ )" המערערת "( הוחזקה בשיעור של 100% , על - יד י חברת Dune Networks Inc , חברה תושבת ארה"ב )" חברת האם "(. ביום 30 בנובמבר 2009 , נרכשו כלל מנ י ותיה של חברת האם על - יד י חברת Broadcom Corporation , חברת תושבת ארה"ב אשר מניותיה נסחרות בבורסת Nasdaq בארה"ב )" ברודקום "(, בתמורה לסך של 200 מיליון דולר )" עסקת רכישת המניות .(" לאחר עסקת רכישת המניות ערכה המערערת שלושה הסכמים עם ברודקום ועם חברות קשורות אליה )" קבוצת ברודקום "( אש ר יפורטו להלן. ההסכמים הנ"ל הם העומדים במוקד ההליך דנן )" העסקה "(. ביום 26 בפברואר 2010 , התקשרה המערערת בהסכם למתן שירותי שיווק ותמיכה טכנית לחברה קשורה )" ברודקום סינגפור "( בהסדר של כיסוי עלויות השיווק בתוספת רווח תפעולי קבוע של 10% ") הסכם שירותי השיווק .(" ביום 1 במרץ 2010 , התקשרה המערערת עם ברודקום בהסכם למתן שירותי פיתוח בהסדר של כיסוי עלויות בתוספת מרווח של 8% ") הסכם הפיתוח .(" באותו מועד חתמה המערערת על הסכם נוסף עם חברה קשורה נוספת )" ברודקום קיימן "( בהסכם להענקת רישיון לשימוש בקניין הרוחני של המערערת . בהתאם להסכם זה ניתנה לברודקום קיימן הזכות לפתח, לתכנן, למכור, להציע למכירה ולהפיץ את המוצרים פרי הרכוש הבלתי מוחשי והטכנולוגיה לתקופה של חמש שנים )" הסכם הרישיון" (. בהתאם להסכם הרישיון, עבור השימוש בקניין הרוחני ישולמו תמלוגים בשיעור של 14.1% - 14.7% , אשר נקבעו על פי מחקר מחירי העברה. המשיב טען כי לאחר העסקה, הפכה המערערת מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עצמי, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה, לחברה שעיסוקה מסתכם במתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. לעמדתו של המשיב, העסקה מהווה "שינוי מודל עסקי" אשר יש לסווגה כמכירה במישור ההוני ולמסותה בהתאם. השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה, האם יש לראות בשינוי במודל העסקי של המערערת מיד לאחר רכישתה על - ידי קבוצת ברודקום כעסקה הונית אשר יש לחייבה במס רווח הון הנגזר משווי עסקת הרכישה . בית המשפט המחוזי מרכז - לוד )השופט בור נשטין( קיבל את עמדת המערערת בנושא שינוי מודל עסקי. השופט מבחין בפסק דינו בין המקרה בו דן בעבר בעניין ג'יטקו לבין ענייננו אנו. לדידו של השופט, ניתן בהחלט להעלות על הדעת כי חברה ישראלית, שבידה טכנולוגיה בעלת ערך מוכח, אשר הגיעה לשלב בו אותה טכנולוגיה מוטמעת במוצרים הנמכרים על ידה ומפיקים לה הכנסה, עורכת שינוי במודל העסקי שלה, שינוי שיש בו כדי להטיב עמה, להגדיל את פעילותה, הכנסותיה ורווחיה ואף את כוח האדם שלה. השאלה שצריכה להישאל בענייננו היא האם שינוי המודל העסקי לא היה מתרחש אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת ב ת.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=