פרק - 13 ביטוח לאומי 389 פרק א - פסיקה .1 אירוע גיבוש לעובדים ללא משפחות הכולל לינה אינו מהווה טובת הנאה לעובד ב"ל 30052-07-12 דה נשון טרפיק בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי חברת דה נשון טרפיק בע"מ מארגנת מדי שנה אירוע גיבוש לעובדים, ללא משפחותיהם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות. בנוסף מארגנת החברה מדי שנה לעובדיה "אירוע חברה" המיועד לעובדים בלבד וכולל ארוחת ערב, תקליטן, ונאומים קצרים של מנהלים בחברה. עקב ביקורת ניכויים ביטוח לאומי שנערכה לחברה, החליט המוס ד לביטוח לאומי ) המל"ל ( לחייב את החברה בדמי ביטוח לאומי, בטענה כי יש לראות את פעילויות הגיבוש האמורות כהכנסת עבודה אצל העובדים החייבת בדמי ביטוח לאומי. בית הדין האזורי לעבודה פנה לסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו הכנסותיו של עובד שכיר שתילקחנה בחשבון לצו רך חיוב בדמי ביטוח לאומי הן הכנסותיו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 ) 2 ( לפקודת מס הכנסה : "השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה, שניתנו לעובד ממעבידו". בהקשר זה, ביה"ד פונה למבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד" שפותח ואומץ בפסיקה לגבי השאלה אימתי הוצאה שהו ציא המעביד תותר לו בניכוי לפי הפקודה, ללא זקיפת הכנסה לעובד. בהתאם למבחן זה, נדרשים להתקיים שני תנאים מצטברים בכדי שניתן יהיה לקבוע כי הוצאה מהווה טובת הנאה לעובד: ) 1 ( יש לבחון האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה בה מדובר; ) 2 ( יש לבחון האם ה הטבה גורמת לעובד להנאה ניכרת. ביה"ד בחן חוות דעת של רשות המסים שצירף המל"ל לכתב ההגנה ושעליה סמך את שומתו, וקבע כי נסיבותיה שונות מנסיבות המקרה דנן, וכי יישום המבחן הנ"ל על נסיבות המקרה מביא למסקנה כי אין לראות באירועי הגיבוש שארגנה החברה לעובדיה כ"טובת ה נאה" החייבת בתשלום דמי ביטוח, שכן העובדים אינם מפיקים "טובת הנאה ניכרת" מאותם אירועים . זאת ועוד, בנסיבות העניין, ישנה חשיבות לגיבוש העובדים לצורך תפקודה היעיל של החברה, ולכן החברה היא הנהנית העיקרית מאירועים אלו, שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים, ה עולה באופן ניכר על ההנאה הנגרמת לעובדים אגב ההטבה, שהיא מוגבלת ולא ניכרת. בהנחיה מיום 9 באפריל 2018 ובהתייחס לפס"ד דה נשון, פרסמה רשות המסים את עמדתה לגבי זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים ) ראה חוזר 3.1 לחוברת זו - הוצאות עודפות .( לסקירת ההנחיה של רשות המסים ופס"ד דה נשון - ראה חוזר מסים 21.2018 של משרדנו . .2 אין חבות בביטוח לאומי לגבי הכנסות פסיביות מהשכרת מקרקעין בחו"ל שדוו חו כהכנסה רגילה ולא לפי סעיף 122 א לפקודה ב"ל 25768-08-19 ברוך מרדכי אולך נ' המוסד לביטוח לאומי עובדות : התובע תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית בעל שלושה נכסים בשוויץ ומושכרים למטרת מגורים. התובע בחר משיקולי מס לדווח על נכסים אלו למס הכנסה בהתאם לסעיף 121 לפקודת מס הכנסה בשיעורי מס רגילים )ובכך לדרוש גם הוצאות וזיכוי מס זר(, שיצרו לו תשלום מס נמוך יותר מהמסלול של 15% מס בהתאם לסעיף 122 א. לפקודת מס הכנסה, שמתיר רק הוצאות פחת. המל"ל הוציא לתובע שומת חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסות משכירות בטענה שהפטור בסעיף 350 )א() 7 ( לחוק הביטוח הלאומי, אינו חל במקרה זה, שכן פרשנות דווקנית אינה מאפשרת את הפטור החל על "הכנסה מד מי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122 א לפקודת מס הכנסה". בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה : הפרשנות הדווקנית והפשוטה של סעיף 350 )א() 7 ( לחוק מתיישבת יותר עם העמדה של המל"ל. היינו, לכאורה ברגע ששולם מס על הכנסה משכירות לפי שיעורי מס רגילים ולא לפי סעיף 122 א לפקודה, הוראת הפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי אינן חלות. עם זאת, המצב אותו מתאר התובע הוא מצב דברים אפשרי ופרשנות פשוטה של החוק עלולה להביא לכדי עוול. בסופו של יום, סעיף 350 )א() 7 ( הוא הסעיף הקובע פטור ספציפי, אולם וודאי שא ין כוונתו לסתור את העיקרון הקבוע בסעיף 345 לחוק לפיו יראו בהכנסה לצורך דמי ביטוח לאומי רק הכנסה שהופקה מהמקורות המפורטים בפסקאות ) 1 (ו - ) 8 ( של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינו כולל הכנסות משכירות שאינה מעסק.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=