פרק - 13 ביטוח לאומי 390 עצם תשלום המס לפי המסלול הרגיל של הכנסה החייבת בשיעו רי מס מלאים מקים חזקה מובהקת לכאורה כי ההכנסה היא מעסק, אך ישנם מצבים שונים שבשל שיקולי מס בחירה בתשלום מס לפי סעיף 121 לפקודה כדאית יותר על אף שאין מדובר בהכנסה מעסק. התובע הוכיח שמקור ההכנסה היא משכירות וסתר את החזקה המובהקת שמדובר בהכנסה מעסק ועל כן קבע בית הדין שהוא זכאי לפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי בהתאם לקבוע בסעיף 350 )א() 7 ( לחוק הביטוח הלאומי. לכן, במצבים חריגים אלו תקום למוסד לביטוח לאומי חובה לברר עצמאית אם מקור ההכנסה הוא משכירות או מעסק ואין לקבוע באופן חלוט, שבחירת תשלום המס על הכנסות משכירות לפי סעיף 121 לפקודה הינה בהכרח הכנסה מעסק החייבת בדמי ביטוח לאומי. .3 בית הדין הארצי לעבודה - משיכות של בעל שליטה סווגו כהכנסות החייבות בדמי ביטוח לאומי עב"ל 24969-07-20 המוסד לביטוח לאומי נ' מנחם כרמל ואח' עובדות המקרה: מר מנחם כרמל )" כרמל "( בעל שליטה בשיעור של 100% בחברה שבה הוא מעסיק כ - 1,000 עובדים. בתקופה שמיום 1.1.2010 ועד ליום 30.6.2011 , עמד שכרו השנתי על 4,000 ש"ח, ביתרת שנת 2011 עמד שכרו של כרמל על 15,000 ש"ח ובשנת 2012 על 17,870 ש"ח. בשנים 2010-2012 נטל כרמל משיכות מהחברה בסך מצטבר של כ - 31.2 מ יליון ש"ח. במהלך שנת 2013 הפקיד כרמל בחברה ב 8- הפקדות שונות, סך של כ - 34.1 מיליון ש"ח שהביאו אותו ליתרת זכות ביום 31.12.2013 בסך של כ - 2.9 מיליון ש"ח. ביום 1.1.2014 ביצע כרמל שורה של משיכות שהעמידה את יתרת החובה על סך של כ - 7.2 מיליון ש"ח. ביום 28.8.2016 , מועד סיום ביקורת ניכויים של המל"ל היתה לכרמל יתרת חובה בסך של כ 3- מיליון ש"ח. בעקבות הביקורת יצאה קביעה בדבר דמי הביטוח לפי סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי בגין השנים 2010-2012 על הכנסה חייב ת בתשלום דמי ביטוח על סך של כ - 1.3 מיליון ש"ח וזאת בהתחשב בתקרת הביטוח הלאומי לחיוב. למען שלמות התמונה נציין כי ביום 29.12.2016 חוקק תיקון 235 לפקודת מס הכנסה, אשר במסגרתו חוקק סעיף 3 )ט 1 ( שחל על משיכות שבוצעו משנת 2017 וכן על יתרת משיכות בעלים נכון ליום 31.12.2016 , ועל כן התיקון כאמור אינו חל על תקופת הביקורת. דיון והכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה: בראשית הדברים קבע בית הדין כי הכרעה בסיווג המשיכות נעשית על פי מכלול נסיבות העניין ומהותן הכלכלית ולאו דווקא כינויו הפורמלי. במקרה דנן, היעדר הסכם הלוואה הכ ולל לוח פירעון, שיעורי הריביות והביטחונות מהווה נתון המעיד לצד סיווג המשיכות כהכנסה חייבת בדמי ביטוח. העובדה שמדובר ברצף של משיכות בתדירות גבוהה לאורך שנים מחזקת את הצורך בקיומו של הסכם הלוואה. העדרו של הסכם הלוואה מטה ביתר שאת לצד הימנעות מסיווג המשיכות כ הלוואה. בעניין אמבולנס חנוך ) עמ"ה 1077/06 ( נאמר: "שימוש תדיר בקופת החברה לשם רכישות פרטיות שאינן מושבות בתוך פרק זמן קצר , אינן אלה משיכות שכר". במקרה דנן, קיים פער ניכר בין גובה שכרו החודשי של כרמל, אשר 1000 עובדים כפופים לו, לבין גובה השכר המקובל לתפקיד מסוג זה. שכר נמוך משמעותית לצד משיכות בעלים גבוהות, עשויים להיות "נורת אזהרה" לכך שההלוואות הנטענות הינן שכר או דיבידנד מוסווה. בשיקלול הנסיבות , הגיע בית הדין הארצי לעבודה למסקנה כי יש לסווג את הסכום השנוי במחלוקת כהכנסה )ולא כהלוואה( ובכך הפך על פיה את החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=