פרק - 4 מיסוי יחידים : מיסוי יחידים : חברת מעטים ובעל מניות מהותי בה, חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויות 82 ומגוונים ובהם שיקולים עסקיים, כלכליים ומשפטיים . אחד היתרונות המהותיים לפעילות באמצעות חברה, מבחינת דיני המס, הוא השליטה על עיתוי החיוב במס בשלב השני - השלב שבו ההכנסה מחולקת לבעלי המניות . שליטה זו מאפשרת לבעלי מניות להתחמק מתשלום מס או להביא לדחייה משמעותית במועד תשלום המס. מטרת התיקונים המוצעים היא מתן כלים לרשות המסים להתמודד עם תכנוני מס המהווים ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו - שלבי החלה על חברות. להלן סקירה של התיקונים שבוצעו: מיסוי משיכות כספים או שימוש בנכסים על - ידי בעל מניות מהותי - הוספת סעיף 3 )ט 1 ( לפקודה .2 הרקע לתיקון: על פי דברי ההסבר להצעת החוק, אחת התופעות הנפוצות של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו - שלבי היא משיכות של כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות של החברה, אשר משמשות את בעלי המניות ואינן מוחזרות במשך פרק זמן ארוך, ולעתים אינן מוחזרות כלל . המשיכות מוגדרות על - ידי בעלי המניות כהלוואה שתוחזר לחברה בבוא היום, או בתום תקופה ארוכה . על פי הדין טרם התיקון , בעל המניות היה מחויב במס על הכנסה בגובה הריבית הרעיונית אשר לא שילם לחברה בתקופה שבה השתמש בכספי החברה, או בגובה דמי שימוש ראויים בנכס, לפי העניין . אך מבחינה כלכלית, תשלום מס כאמור אינו מגיע לסכום המס על הדיבידנד, שנחסך לבעלי מניות באמצעות שימוש בכספי החברה ונכסיה בלא משיכתם כדיבידנד . .3 חוזר רשות המסים שבעקבותיו בוצע תיקון 245 לפקודה - ביום 22 באוגוסט 2017 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מספר 07/2017 בנוגע לפרשנותה לסעיף 3 )ט 1 ( בליווי דגשים ודוגמאות מספריות להבהרה. על פי החוזר, הסעיף חל גם על בעל מניות שהינו חברה, ובעיקר לגבי חברה תושבת חוץ, ועל כן דרשה ה רשות, בין היתר, למסות את יתרות החובה של החברה הזרה בספרי חברת הבת תושבת ישראל, כאילו חולק דיבידנד. פרשנותה של רשות המסים, סתרה את ההבנה של ועדת הכספים של הכנסת לכוונת הסעיף, כשאישרה את נוסח הסעיף לחקיקה, ולפיכך בספר החוקים 2684 מיום 17 בינואר 2018 פורסם תיקון 245 לפקודה, שעל פיו, הסעיף יחול רק על בעל מניות מהותי שהוא יחיד או על "תאגיד שקוף" )חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעל הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס חברות(, קרי הסעיף לא יחול על בעל מניות שהוא חברה )ובתנאי שאינה תאגיד שקוף(. תחולת תיקון 245 רטרואקטיבית, מיום כניסתו לתוקף של סעיף 3 )ט 1 ( לפקודה, קרי מיום 1 בינואר 2017 . יחד עם זאת, נקבע בתיקון 245 , כי אין באמור כדי לפגוע בדין החל לפני אותו מועד ) 1.1.2017 ( על מ שיכת כספים מחברה על - ידי חברה שהיא בעל מניות מהותי, או על העמדת נכס לשימושה של חברה שהיא בעל מניות מהותי כאמור. בכך שומרת רשות המסים על זכותה לדבוק ב עמדתה לפיה, במקרים מסוימים, יש למסות משיכות ארוכות טווח על - ידי חברות זרות וזאת על סמך פרשנותה לדין שחל לפני מועד תחילתו של סעיף 3 )ט 1 .( כמובן, שבעקבות תיקון 245 פרשנותה של רשות המסים לגבי התיקון, כפי שהובעה בחוזר בכל הנוגע למיסוי בעל מניות מהותי שהוא חברה, לרבות חברה זרה, כבר אינה רלבנטית )אך נכון למועד פרסום זה, טרם פורסם על ידה חוזר מתקן(. .4 מיסוי משיכות כספים והעמדת נכסים לרשות בעל המניות המהותי: הסעיף עוסק בחיוב משיכות מחברה על - ידי בעל מניות מהותי יחיד )לרבות תאגיד שקוף( 35 כמפורט להלן: ) 3 ( משיכות כספים המבוצעות על - ידי בעל מניות מהותי מהחברה שבבעלותו. משיכות אלה יחויבו כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. ) 4 ( העמדת נכסים לשימוש בעל מניות מהותי כגון דירות מגורים, כלי שיט וטיס ועוד )ראו הגדרת "נכס" בהמשך( תחויב כהכנסה חייבת בידי בעל המניות . 35 ההגדרה הפורמלית של "בעל מניות מהותי" בסעיף 3 )ט 1 ( מפנה להגדרת המונח בסעיף 88 לפקודה: "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב - 10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר - בני - אדם". בתיקון 245 לפקודה, הוספה להגדרה: "למעט חברה שאינה תא גיד שקוף כהגדרתו בפסקה ) 9 ."( על כן, הסעיף יחול רק על בעל מניות מהותי שהוא יחיד או על "תאגיד שקוף" )חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעל הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס חברות(.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=