פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 437 בשנים שקדמו לשנות המס שבערעור, המערערת ערכה דוחות כספיים על בסיס מצטבר, והיא התאימה אותם לבסיס מזומן בדוח ההתאמה לצרכי מס. עיקרי פסק הדין ביהמ"ש דן בסוגיה בשני מישורים: הכללי )האם ניתן לדווח על בסיס מזומן( והפרטי בנסיבות של החברה בה עסקינן: .1 מהו בסיס הדיווח הראוי והאם ניתן לדווח לפקיד השומה על בסיס מזומן: ביהמ"ש קבע כי במצב ה חוקי הנוכחי, ניתן לדווח ע"ב מזומן כאשר הדיווח מתאים לאופי העסק, והחברה מתנהלת לפיו בפועל ובאופן קבוע. הלכת קבוצת השומרים הינה הלכה שרירה וקיימת . ביהמ"ש העיר שלא חלו תמורות משמעותיות בכללי החשבונאות המקובלים בישראל אשר יש בהן להביא לשינוי הלכת קבוצת השומרים, והם מכירים הלכה למעשה, בקיומה של פרקטיקת דיווח במזומן בתחומים מסוימים. קרי, כאשר מדובר בעסק שפועל בתחום שבו הפרקטיקה המקובלת מאפשרת דיווח כספי על בסיס מזומן, כגון תחום מתן שירותי שמירה בהתאם להלכת קבוצת השומרים ולמאפייני התחום, אין מניעה חוקית לדווח על בסיס מזומן. עם זאת, הדגיש ביהמ"ש שאף אם חברה פועלת בתחום המאפשר דיווח ע"ב מזומן, היא אינה יכולה לדווח באופן "אוטומטי" על בסיס מזומן, אלא נדרשת להת נהל על פי השיטה אשר משקפת את הכנסותיה "האמיתיות", ולדווח על בסיס אותה שיטה בהתאמה. לכן, על מנת לענות על השאלה האם עסק מסוים יכול לדווח ע"ב מזומן, לא די בבחינת "תחום" העיסוק, אלא יש לבחון בנוסף, האם שיטת המזומנים משקפת כהלכה את הכנסותיו של אותו עסק . כלומר, יש לבחון באופן פרטני איזו שיטת דיווח משקפת את המהות הכלכלית האמיתית של העסק . ביהמ"ש הדגיש כי בעניין קבוצת השומרים לא אושרה הפרקטיקה של התנהלות "כפולה" – תיאום דוחות או הכנת שני סטים של דוחות במקביל. ומן הצד השני, גם לא נקבע כי התנהלות "כפולה" היא אסורה כ שלעצמה. כל שנקבע הוא כי על הדיווח לשקף את ההכנסות "האמיתיות". .2 האם במקרה הספציפי שנדון בפניו, על החברה היה לדווח ע"ב מזומן או מצטבר: בבחינת נסיבות המקרה הפסציפי , קבע ביהמ"ש כי החברה מתנהלת בפועל לפי בסיס מצטבר, ובכך מעידה על עצמה ששיטה זו היא שמתאימה לה ומ שקפת את עסקה באופן המיטבי. כך היא נוהגת לצורך קבלת אשראי מבנקים, לצורך קבלת החלטות ניהוליות ואף לצורך חלוקת דיבידנדים. גם בבקשה להחלטת מיסוי שהגישה, היא הצהירה על הונה העצמי בהתאם לדוחות כספיים ערוכים לפי בסיס מצטבר. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות שלפניו, דיווח ע "ב מזומן לא משקף את הכנסותיה האמיתיות של החברה ולכן היא לא יכולה לדווח למס הכנסה על בסיס זה, חרף היות החברה נותנת שירותים שלא מחזיקה במלאי, ולכאורה מתאימה לפרופיל החברות בהתאם להלכת קבוצת השומרים, אך בפועל היא מתנהלת ע"ב מצטבר והיא בעצמה התייחסה לשיטה המצט ברת ככזו שמשקפת את הכנסותיה האמיתיות. ביהמ"ש ראה בהגשת הדוחות ע"ב מזומן במקרה הנוכחי כ"עסקה מלאכותית". ביהמ"ש התייחס לטענת החברה בדבר היעדר נזילות לתשלום המס, ודחה טענה זו מעצם חלוקת הדיבידנדים של החברה לחברת האם שלה. ביהמ"ש דן בטענת הכנת שני הסטים של הד וחות וחידד: השאלה שיש לשאול היא מדוע, מלכתחילה, נערכים שני סטים של דוחות, ולאיזה צורך הם משמשים? במקרה הנוכחי, החברה לא הכינה לצרכיה שני דוחות, והחליטה להגיש אחד מהם, אלא מהות הכנת הדו"ח ע"ב מזומן הייתה אך לשם הגשתו למס הכנסה – ובמקרה כזה לא סביר להגישו גם אם מאפייני החברה מאפשרים זאת באופן כללי. עצם העובדה שמדובר בחברת שירותים ללא מלאי, לא מאפשרת מיניה וביה להגיש דוח מזומן, כאשר התנהלותה בפועל היא על בסיס מצטבר. ביהמ"ש הדגיש כי גם אם החברה הייתה מכינה דוח אחד ויחיד ע"ב מזומן, וההתנהלות עצמה הייתה מבוססת ע"ב השיטה המצטברת, הדיווח לרשות המסים היה צריך להיות תואם לדרך התנהלותה בפועל. ובעניין זה נצטט את דבריה של השופטת: "אם עוד ניתן לקבל את הכנת הדוחות לבנקים ואת דיווח המחזור למכרזים כפעולות שאינן שוללות את בסיס הדיווח במזומן, הרי שחלוקת הדיבידנד מלמדת באופן ברור מה הן הכנסותיה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=