פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 454 במכירתן. בית המשפט הוסיף והטעים כי תוצאה זו איננה מקרית, ואין היא יוצרת חסר או "לאקונה" – כפי שפסקה ועדת הערר, אלא – ההיפך הוא הנכון. מדובר בחוק שמילותיו ברורות והאמור בו איננו תולדה של מקריות או שגגה. בית המשפט הוסיף וציין כי לא היתה כל מניעה עקרונית להחיל את הפטור הקבוע בסעיף 69 לחוק על הנאמנות אותה גיבשו יוצרי הנאמנות, ככל שזו הייתה עומד ת בתנאי הסף של הסעיף: התנאי המהותי והתנאי הפרוצדורלי. התנאי המהותי דורש את קיומו של נהנה נאמנות ספציפי, סופי ומיודע במועד הקניית נכס המקרקעין לנאמן, ותנאי זה אינו מתקיים בנסיבות המקרה דנן. בית המשפט אף ציין כי לאור נסיבות המקרה והתנאים הבלתי שגרתיים שנקבעו בהסכם הנאמנות יש לקבל את הערעור. ביחס לטענת יוצרי הנאמנות כי חל פטור לפי סעיף 3 לחוק, בית המשפט קבע כי רשימת הפטורים שבסעיף 3 לחוק היא רשימה סגורה ממנה משתמע בבירור הסדר שלילי ביחס לכל חיקוק אחר ואין להרחיב את תחולת הסעיף אף לא בתכלית הפיסקלית הניצבת בבסיסו. ערכאה שלישית - הדיון הנוסף בפני נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות - על פסק דין זה של בית המשפט הגישו יוצרי הנאמנות )" המבקשים "( בקשה לדיון נוסף ) דנ"א 5473/22 ( . עיקר טענתם היתה כי בפסק הדין נקבעה הלכה קשה וחשובה אשר מוצדק לקיים בה דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. נימוקי המבקשים העיקריים )בתמצית(: לפי הקבוע בפרק הנאמנויות שבפקודה, אירוע מס בעת הקנייה של נכס לנאמנות נדחה לאירוע החלוקה לנהנה או לאירוע מכירת הנכס על ידי הנאמן. ברם, לעמדתם, בניגוד לאמור בפקודה, ההלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין מורה כי הקניית מקרקעין לנאמנות חייבת במס שבח, אף שאין חולק כי מס שבח הוא מקרה פרטי של מס רווחי הון . עוד מטעימים המבקשים כי בית המשפט העניק להוראות הדין הרלבנטיות בענייננו פרשנות דווקנית ושגויה. בהקשר זה נטען כי בית המשפט התעלם מהעובדה שאין בחוק מיסוי מקרקעין הסדר להקניה רצונית של נכס מקרקעין בנאמנות, ובהיעדר התייחסות לשונית מפורשת כאמור, היה מקום לפרש את פרק הנאמנויות שבפקודה, אשר חל על הקניית נכסים לנאמנות, באופן שבו דחיית אירוע המס בעת הקניית הנכס לנאמנות תושבי ישראל תחול גם על מס שבח ומס רכישה . הנשיאה חיות החליטה כי דין הבקשה להידחות . סעיף 30 )ב( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד - 1984 קובע כי הליך הדיון הנוסף הוא הליך נדיר שאותו יש לייחד למקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מוצדק לקיים בה דיון נוסף, ובשורה של פסקי דין עוד נפסק, כי נדרש שההל כה שלגביה מתבקש דיון נוסף, יש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו קודם לכן. לדברי הנשיאה חיות אין זה המקרה, ועיון בפסק הדין מעלה כי שופטי ההרכב לא ביקשו לקבוע הלכה חדשה אלא אך ליישם את הוראות הדין הרלבנטיות לענייננו, אלו הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין ואלו הקבועות בפקודת מס הכנסה, על נסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן . עוד מוסיפה הנשיאה חיות למעלה מן הצורך, כי אין בידה לקבל את עמדת המבקשים באשר לקשיים שמעורר כביכול פסק הדין ובאשר להשלכותיו העתידיות. לדבריה, כפי שציין המשנה לנשיאה )בדימ'( הנדל, הקושי שהתעורר בהלי ך דנן אין מקורו בלשונן הברורה של הוראות החוק הרלבנטיות לענייננו, אלא דווקא באופן הבלתי שגרתי שבו בחרו המבקשים, מטעמיהם שלהם, לנסח את הסכמי הנאמנות . עוד הוסיפה כי, אף לעמדת המנהל, אין מניעה שנישומים בעתיד יצרו נאמנות שבה יוגדרו נהנים סופיים וייעודיים, שזה ותם אינה ניתנת לשינוי ואשר מודעים מלכתחילה להיותם נהנים בנאמנות. במקרים אלו, בכפוף לעמידה ביתר התנאים המהותיים והפרוצדורליים הקבועים בדין, תוכל הנאמנות להיכנס באופן עקרוני לגדרי הפטור הקבוע בסעיף 69 לחוק. הערה - נזכיר כי פסיקת בית המשפט העליון, עולה בקנה א חד עם האמור ב חוזר מס הכנסה 3/2016 אשר קובע כי הקניית "זכות במקרקעין" ו"זכות באיגוד מקרקעין", כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין, מיוצר לנאמן בנאמנות מהווה אירוע מס לפי החוק )ככל שהיוצר אינו גם נהנה בנאמנות( ומחייב בדיווח למנהל מיסוי מקרקעין ובתשלום המיסים החלים, בכל סוגי הנאמנויות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=