פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה- BEPS 384 3.4 פס"ד סיי איי סופטוור בבית המשפט המחוזי - קביעת שווי קנין רוחני במכירה בין צדדים קשורים ביום 25.10.2022 פורסם פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ע"מ 61226-06-17 ) של השופטת סרוסי בעניינה של חברת סי איי סופטוור ישראל בע"מ, לשעבר חברת ממקו תוכנה בע"מ. החברה הינה חברת תוכנה ישראלית שהוקמה בשנת 1990 . בסוף שנות ה- 90 , נרכשה החברה על ידי CA Inc , תאגיד רב לאומי אמריקאי (" התאגיד "). לאורך השנים מוזגו לחברה, חברות תוכנה ישראליות נוספות שנרכשו על ידי התאגיד. במהלך שנות פעילותה פיתחה ממקו מספר תוכנות לאבטחת מידע בין היתר בסיוע מענקים מהמדען הראשי (" הקניין הרוחני )" . בשנת 2010 מכרה החברה את הקניין הרוחני שבבעלותה לתאגיד בתמורה לסך של כ- 111 מיליון ש"ח, בהתאם להערכת שווי שביצעה (" העסקה .)" פקיד השומה טען כי שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים (" FAR ") שהועבר במסגרת העסקה לא תומחר כראוי וזאת בשל הנחות בסיס שגויות שנלקחו במסגרת הערכת השווי וכן בשל היעדר כל התייחסות בהערכה עצמה לקניין רוחני טכנולוגי בשם PUMP "( PUMP "). פקיד השומה ביסס את טיעוניו על מצגי החברה למדען הראשי במסגרת בקשות שהגישה לו בשנת "( 2009 הבקשה ") בהתאם לסעיף 20 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הבקשה ציינה החברה כי פיתוחיה הם חדשניים ובעלי פוטנציאל רב וכי גודל השוק למוצרי החברה ובפרט התוכנה הוא משמעותי ויכול להגיע למיליארדי דולרים. עוד ציינה ה חברה במסגרת הבקשה כי כחלק מהמו"פ העצמי היא מפתחת את ה- PUMP . לאחר שינוי הנחות הבסיס והכללת שווי ה PUMP- במסגרת העסקה, טען פקיד השומה כי שווי הקניין הרוחני הנמכר בעסקה הוא בסך 667 מיליון ש"ח. פקיד השומה עוד טען, כי היות והחברה הישראלית לא קיבלה את מלוא הפיצוי היא למעשה הלוותה כספים לתאגיד ועליה להכיר בהכנסות מריבית (" התאמה משנית .)" החברה טענה כי פקיד השומה שגה בקביעותיו בדבר אורך החיים ופוטנציאל הצמיחה של הקניין הרוחני כשלא לקח בחשבון כי מדובר בענף הכפוף תדיר למגמות ושינויים. כמו כן טענה, כי היא אינה הבעלים של ה PUMP אלא חברה אחרת בקבוצה וכי אין מדובר בפיתוח ישראלי שהחברה יכולה הייתה למכרו. בית המשפט המחוזי דחה את טענות החברה מאחר שהן עומדות בסתירה למסמכים שהוגשו למדען הראשי במסגרת הבקשה וכי החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את עמדתה. נקבע כי ההנחות בדבר אורך חיי הקניין הרוחני ושיעור צמיחתו שנלקחו בהערכת השווי שסיפקה החברה אינן תואמות את המצב העובדתי נכון למועד העסקה. בית המשפט קובע בפסיקה חריגה סכום מס הגבוה (כמעט פי 6 !) מזה שהוצהר על ידי הנישום והכל בשל מצגים של החברה למדען הראשי השונים מההנחות בהערכת השווי בדבר אורך החיים ושיעור הצמיחה הצפוי. בית המשפט מקבל את קביעתה של רשות המיסים בקשר לאורך החיים הנצחי של הקניין הרוחני, למרות שההנחה הרווחת והמקובלת בקרב מעריכי שווי היא שמשך החיים של נכסים בלתי מוחשיים טכנולוגיים הינו מוגבל בשל החדשנות וקצב התפתחות הטכנולוגיה. בית המשפט קבע גם כי הלכת קונטירה בביהמ"ש העליון (ע"א )943/16 בדבר התאמה משנית עומדת בעינה ועל כן פסק לטובת פקיד השומה בסוגיה זו . לאור פסק הדין מומלץ לוודא כי מצגים שהוצגו במסמכים רשמיים לרשויות שלטוניות, כגון רשות החדשנות, תואמים את אלו המצויים בדוחות הכספיים, דוחות המס וחקרי השוק . להרחבה- ראו חוזר מסים 23.2022 של משרדנו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=