פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 471 בנדל"ן מניב להשקעה הכולל שטחי משרדים ונדל"ן מסחרי ממנו הפיקו הכנסות מדמי שכירות ודמי ניהול (" הנדל"ן להשקעה .)" בין פקיד השומה לבין החברה נתגלעה מחלוקת בנוגע לאופן מיסוי חלוקות דיבידנד (" הדיבידנד ") שקבלה החברה מהחברות הבנות. רווחי החברות הבנות בשנות השומה מחולקות לחמש קטגוריות מרכזיות: ( 1 ) רווחים שוטפים רגילים "( רווחים רגילים 2( ;)" ) רווחים שמקורם בהכנסה חייבת של חברה בת שהייתה בעלת "מפעל מאושר" (" רווחי המפעל המאושר )" כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- "( 1959 חוק עידוד )" שהייתה חברת בית דאז לפי סעיף 64 לפקודה; ( 3 ) רווחים חשבונאיים שמקורם בשערוך הנדל"ן להשקעה לשווי ההוגן (" רווחי שערוך רגילים 4( ;)" ) רווחים שמקורם בהכרה בהוצאות פחת מיסויי בדוח המס, וכן בביטול פחת נצבר במעבר בין גישות חשבונאיות של מדידת הנדל "ן להשקעה (מגישת מדידה לפי עלות לגישת מדידה בהתאם לשווי הוגן) (ביחד: " הפרשי פחת 5( ;)" ) רווחים שמקורם ב הפרשי הצמדה למדד שנצברו כחלק ממרכיב שערוך הנדל"ן להשקעה שמשַקפים עליית ערך אינפלציונית "( רווחי שערוך אינפלציוניים .)" לגישת החברה הדיבידנד שהתקבל בידה הינו דיבידנד בין- חברתי פטור בהתאם לסעיף 126 (ב) לפקודה ואין לחייבו במס. כמו כן, טוענת החברה כי אין לחייב במס חברות רווחי שערוך אינפלציוניים, שכן ממילא אין חבות במס עת מימוש הנכס בגין מרכיב אינפלציוני זה. מנגד, פקיד השומה טען שכלל הרווחים שהתהוו כתוצאה מיישום הגישה החשבונאית של השווי ההוגן, בין אם זה רווחי שערוך, הפרשי פחת ורווחי שערוך אינפלציוניים הינם בגדר רווחי שערוך שיש למסותם במס חברות, שכן מהותית, אילו החברות לא היו מיישמות גישת השווי ההוגן, כמעט ולא היה נותר להן רווח לטובת חלוקת הדיבידנד. כמו כן, טען כי יש למסות את הדיבידנד שמקורו ברווחי המפעל המאושר בחברת הבית בשיעור מס של 15% . מובהר כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי רווחי שערוך רגילים שנבעו משערוך הנדל"ן להשקעה חייבים במס חברות. בית המשפט המחוזי ( השופטת סרוסי) קיבל את ערעור החברה באופן חלקי ; הערעור התקבל ביחס לשאלת הפרשי ה ּפחת ונדחה ביחס לסוגיות רווחי השערוך האינפלציוניים וההכנסה מדיבידנד שמקורו ברווחי המפעל המאושר. השופטת קבעה כי חלוקת דיבידנד מתוך הפרשי פחת אינה חייבת במס חברות, שכן רווחים אלו אינם בגדר רווחי שערוך. השופטת הגיעה למסקנה זו לאחר סקירת הוראות סעיף 126 לפקודה ומודל המיסוי הדו שלבי וציינה שהיא מסכימה עם האמור בפס"ד עוז טכנולוגיות. לגישתה, ביטול פחת נצבר הינו מקרה פרטי של הפרשי פחת, כך שאם החברות היו פועלות מלכתחילה לפי גישת השווי ההוגן התוצאה החשבונאית הייתה זהה. כמו כן, נקבע כי אין בעובדה כי הפער גדל כתוצאה מבחירה במודל השווי ההוגן על פני מודל העלות, כדי להפוך את הפער כשלעצמו לרווחי שערוך , שכן הפרשי פחת מהווים "הכנסה" כהגדרתה בסעיף 126 (ב) בניגוד לרווחי שערוך על הנייר שמהווים רווחים שטרם מומשו. השופטת קבעה כי חלוקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך אינפלציוניים חייבת במס חברות תוך הסתמכות על הלכת קניון דרורים. לגישתה, רווחים אלו טרם מומשו ואינם מהווים הכנסה לעניין סעיף 126 (ב), וזאת, גם אם אותו רווח אינפלציוני מהווה מרכיב פטור בעת מכירת הנכס, שכן, אין וודאות כי רווח אינפלציוני זה יעמוד לרשותה של החברה בעת מימוש הנכס , ובמיוחד, במקרה בו תחול ירידה במדד או שערוך הנדל"ן יופחת בעתיד. לבסוף, השופטת קבעה כי חלוקת דיבידנד מתוך רווחי המפעל המאושר חייבת במס בשיעור של 15% , וזאת לאור הלכת צ .א.ג (ע"א 8783/14 ), בה נקבע שחלוקת דיבידנד מרווחי מפעל מאושר מחברת בת הכלולה בדוח מאוחד לצורכי מס- חייבת במס, מצב דומה לעניינינו שבו נכללו רווחי חברת הבת שהיתה חברת בית ברווחי החברה לצורכי מס. לאור כך הוראות סעיף 47 (ב) לחוק עידוד גוברת על הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה. הערה- על פי הוראות חוק עידוד, כאשר החברה תחלק דיבידנד ממקור זה לבעלי מניותיה היא תוכל לקבל בחזרה את המס ששילמה בשל קבלת הדיבידנד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=