פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 480 14.7 עסקת פינוי ובינוי - מועד החיוב במע"מ , הכרה בניכוי תשומות בשל שכ"ט העו"ד של הדיירים / ע"מ 53560-11-21 נוה גד- בנין ופיתוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ת"א מרכז המערערת הינה חברה פרטית העוסקת בייזום, שיווק ובנייה של פרויקטים למגורים. בשנת 2010 התקשרה המערערת, יחד עם יזם נוסף, עם 89 דיירים בעלי זכויות במקרקעין בעסקת קומבינציה (להלן בהתאמה: " העסקה" ו- " הדיירים "), כך שהעסקה תחול על בניינים במתחם מסוים בעיר פתח תקווה אשר הוכרז כמתחם פינוי ובינוי (" המתחם "). במסגרת העסקה, הדיירים מכרו למערערת את זכויותיהם בדירה ובתמורה קיבלו שירותי בנייה. המערערת בנתה במתחם 4 בניינים חדשים בני 90 דירות כל אחד ומסרה לדיירים דירות בבניינים החדשים, ואת יתר הדירות שבנתה, מכרה לציבור הרחב. כחל ק מהעסקה וכנהוג בפרויקטים מסוג זה, בזמן ביצוע הפרויקט התפנו הדיירים לדירות חלופיות עד לקבלת דירות התמורה. כמו כן, כמוסכם וכנהוג בפרויקט פינוי- בינוי, המערערת נשאה בשכר טרחת עו"ד של הדיירים בפרויקט. בשנים 2016- 2011 ניתנו היתרי בנייה במספר שלבים לבניית ארבעת הבניינים. כל הדיירים פונו בחודש אוגוסט 2011 ובסמוך לכך החלה הריסת הבניינים. שלב א ' בו נבנו שני בנייני מגורים הסתיים בשנת 2016 מתוכם ניתנו לדיירים 47 דירות. החל ממאי 2016 ניתנו היתרים לבניית הבניינים הנוספים ( שלב ב '). בשנת 2019 הדיירים בשלב ב' קיבלו את הדירות לחזקתם. בשנת 2014 תוקן תיקון מס' 47 לחוק מס ערך מוסף (" תיקון 47 "), הקובע כי על שירותי בנייה הניתנים לדיירים במסגרת פרויקט פינוי ובינוי יחול מס בשיעור אפס. תיקון זה נכנס לתוקף בסוף שנת 2014 והוא חל על עסקאות שמועד החיוב במס לגביהן הוא לאחר מועד פרסומו , קרי לאחר יום .25.11.2014 יודגש, כי בטרם תוקן התיקון הנ"ל, שירותי בנייה במסגרת פינוי ובינוי היו פטורים ממס. ההבחנה בין סוגי העסקאות הנ"ל, הינה בכך שעסקה בשיעור מס אפס הינה עסקה שניתן לנכות בגינה מס תשומות ואילו בעסקה הפטורה ממס לא ניתן לנכות מס תשומות. בענייננו, במסגרת דיווחה למע"מ, ניכתה המערערת חלק יחסי ממס התשומות בגין שלב א' של הבנייה, כך שהתשומות יוחסו באופן יחסי לפי יחס ההכנסות ממכירת דירות היזם לגביהן דרשה את מלוא התשומות, לבין שווי שירותי הבנייה לדיירים לגביהן לא ניכתה את התשומות. בשנת 2016 , לאחר תיקון 47 , ניכתה המערערת את מלוא התשומות בגין שלב ב' של הבנייה, הן אלה המיוחסות לדירות היזם והן אלה המיוחסות לדירות התמורה. כמו כן, כחלק מניכוי מס התשומות, ניכתה המערערת את התשומות בגין התשלום שנשאה עבור שכר טרחת עו"ד הדיירים בפרויקט. מנהל מע"מ (" המשיב ") לא קיבל את דיווחה של המערערת, הן לעניין אופן ייחוס התשומות בשלב א' והן בטענה כי תיקון 47 אינו חל בגין שלב ב' של הבנייה, שכן מועד החיוב במס חל עם פינוי והריסת הבניינים, קרי בשנת 2011 ולא בשנת קבלת היתר הבנייה. לפיכך, מועד החיוב הינו לפני תיקון 47 . עוד טע ן המשיב, כי תשלום שכר טרחת עו"ד הדיירים אינו מותר למערערת בניכוי. ביהמ "ש המחוזי (השופטת סרוסי) דחה את הערעור לעניין קיזוז התשומות בשל עלויות הבנייה- הן לעניין קביעת מועד החיוב (לפני או אחרי תיקון 47 ) והן לעניין אופן ייחוס התשומות. מנגד, קיבל את הערעור לעניין הזכות לנכות את מס התשומות בשל שכ"ט עו"ד של הדיירים. לעניין קביעת מועד החיוב במס בגין שלב ב' של הפרויקט- ככלל , העמדת המקרקעין לטובת המערערת מהווה את התמורה עבור שירותי הבנייה, ולפיכך מועד העמדת המקרקעין לרשות המערערת בשנת 2011 הוא מועד החיוב במס . זאת , מכיוון ששירותי הבנייה שהעניקה המערערת אינם שירות שניתן חלקים חלקים, אלא שירות מתמשך שלא ניתן להפריד בין חלקיו , משני טעמים: האחד, קשור בטיב השירות עצמו. במקרה הנדון , לא ניתן להפריד לחלוטין בין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=