מדריך המיסוי שלך - Deloitte

106 / 398

פרק 4 - מיסוי יחידים : מיסוי יחידים : חברת מעטים ובעל מניות מהותי בה, חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים
חדשים, תגמול הוני, נאמנויות
106
6.2 פסק הדין בעניין אברהם כהן- המבחנים לתושבות בישראל
בבית משפט העליון ( נדחה ערעורו של מ אברהם כהן וזאת כיוון ש המערער נמנע בעקביות
להביא עדים או ראיות לגבי מרכז חייו והוא לא טרח לענות על הערעור שמנגד של פקיד השומה לגבי הפחתת סכום השומה.
פסיקתו של בית המשפט ניתנה אומנם על סמך העובדות והראיות הספציפיות שהוצגו בפניו, אך ניתן ללמוד ממנו כיצד
מפרש ומנתח בית המשפט את המבחנים שנקבעו בפקודה לקביעת מעמד התושבות בישראל.
6.3 . פסק ה דין בעניין מיכאל ספיר - המבחנים לתושבות בישראל במקרה של בני זוג החיים בנפרד
בפסק
הדין בבית משפט העליון ( נדחה ערעורו של פקיד השומה בעניין קביעת תושבות בישראל במקרה
של בני זוג החיים בנפרד. עיקר חשיבותו של פסק הדין בבחינה האינדיבידואלית של זיקות התושבות של היחיד. בית
המשפט קבע שלמרות שמקום מגורי המשפחה מהווה נתון משמעותי בעל משקל ממשי, זו אינה יכולה להיות ראי ה בלעדית
שתכריע את הכף.
6.4 . פסק הדין בעניין יעל צור- יחיד ה יוצא לחו"ל לתקופה ממושכת לצורך עבודה וחוזר תוך פחות משלוש שנים
יכול להיחשב כתושב חוץ
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה )ע"מ 19466-01-12 ( נדון עניינה של המערערת שניתקה לטענתה תושבות
לצרכי עבודה בחו"ל וחזרה ארצה לאחר תקופה קצרה מ 3 שנים. בית המשפט קבע כי אמנם בדרך כלל העתקת מקום
התושבות הוא פרי שינוי הדרגתי אך ישנם מקרים, כפי שעולה בעניינה של יעל צור, בהם השינוי הינו חד וברור . לכן, על אף
התקופה הקצרה יחסית מחוץ לי שראל, קבע השופט שהיא אכן ניתקה את תושבותה, וציין כי :
• הפרמטרים שנקבעו בסעיף 1 לפקודה לקביעת "תושבות" הינם מבחני עזר בלבד.
• החזק ה של ימי שהייה בישראל ניתנת לסתירה על - ידי כל אחד מהצדדים )הנישום ופקיד השומה(.
•
מקום
מרכז חייו של הנישום נקבעת על פי סממנים אובייקטיבי ם )כגון בית הקבע, מגורי המשפחה, מקום העיקרי
של נכסי הנישום, ביטוח רפואי בחו"ל ועוד( ועל פי סממנים סובייקטיביי
ם
המלמדים מה הייתה כוונת הנישום והיכן
הוא רואה את מרכז חייו )התפטרות מעבודה, צפי להתקשרות ארוכת ט ווח של חמש שנים עם המעסיק בחו"ל,
השכרה ארוכת טווח של הדירה בישראל ועוד(.
6.5 . פסק הדין בעניין רפי אמית - סיווגו של יחיד חסר תושבות כתושב ישראל
הדין בפסק בית המשפט העליון ) ( נדון עניינו של המערער לגביו טען פקיד השומה, כי למרות שהי
בישראל בשנת 2007 רק 30 יום, הוא עדיין נחשב תושב ישראל, וזאת בהתאם למבחן "מרכז החיים".
בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי על אף שבהתאם לחזקות הכמותיות הקבועות בפקודה, המערער אינו
נחשב תושב ישראל, מרכז חייו של המערער באותה השנה מלמד אחרת .
בית המשפט ציין כי אכן יתכן מצב בו אדם אינו תושב של אף מדינה לצרכי מס , אולם שבשעה שאדם מצביע על תושבותו
במדינה אחרת לצרכ י מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל . למעלה מכך, בית המשפט
הוסיף
אמירות מרחיקות לכת בכל הקשור לעניין התושבות. לדידו, נקודת המוצא של יחיד שהינו אזרח ישראל וגדל בה,
היא שהוא נותר תושב ישראל, אף אם הוא שוהה מחוץ לה פרקי זמן ממושכים. ע ל מנת להסיר מעליו את תושבותו
הישראלית עליו לבצע "צעדים בעולם המעשה" על מנת להוכיח את כוונתו לנתק כל זיקה לישראל, זאת כגון על - ידי ויתור
על אזרחותו, מכירת כל נכסיו בישראל, ועוד.