פרק
7 -
שינויים בהון
,
חלוקות רווחים
ומכירה בתמורה מותנית:
ייחוס הוצ
'
לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא
חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון
, מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה,
תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים
180
2.
פס"ד צ.א.ג תעשיות
-
לצרכי מס לא ניתן להתייחס לרווחים חשבונאיים כמקור לחלוקת
דיבידנד
העובדות שנדונו בפני ביהמ"ש העלי
ון:
114צ.א.ג תעשיות בע"מ )"
החברה
"( טענה כי בחלוקת דיבידנד בין חברות,
הנובע מרווח חשבונאי שצמח לנישום בעל מפעל מאושר, שלא מתוך ההכנסות של המפעל המאושר, יש להחיל את
הוראות סעיף
126
)ב( לפקודה, לפיו בחישוב הכנסתה החייבת של חברה לא תיכלל הכנסה מדיבידנד שמקורו בה
כנסות
שהופקו או שנצמחו בישראל שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר
-בני -
אדם אחר החייב במס חברות.
לעומת זאת, פקיד השומה טען כי יש להחיל את הוראות סעיף
47 )(
)ב
2
()א( לחוק עידוד השקעות הון, אשר קובע כי אדם
שקיבל דיבידנד מהכנסתה החייבת של חברה בעלת מפעל מאושר, שנבעה
מהכנסתה במסלול מענקים, יחויב במס
הכנסה על הדיבידנד, בשיעור
15% .
ביהמ"ש העליון דחה את הערעור
: יש לראות את הדיבידנד שחילקה החברה כדיבידנד מרווחי פעילותה העסקית ולא
מרווח חשבונאי, זאת ע"ס
הלכת פרל
)ראה תקציר בהמשך(, וכי
לצרכי מס לא ניתן להתייחס לרווחים חשבו
נאיים
כמקור לחלוקת דיבידנד.
מכיוון שכל הכנסות החברה סווגו כהכנסות הנובעות ממסלול מענקים, והרווח החשבונאי מקורו במפעל המאושר, יש
למסות את הדיבידנד, לרבות חלק הדיבידנד שמקורו ברווחים חשבונאיים, בשיעור
15% .
ביהמ"ש
קובע כי סעיף
47 )(
)ב
2
()א( לחוק עידוד השקעות הון מהווה חריג לכלל הקבוע בס
עיף
126
)ב( לפקודה.
הטלת מס על דיבידנד מכוח חוק עידוד השקעות הון נועדה לתת תמריץ להשאיר את הרווחים בחברה )
ע"א 2895/08 מודול בטון(, ואולם, על מנת למנוע מצב שדיבידנד שחולק ימוסה שוב לאורך שרשרת החזקות, נקבע בסעי
ף47 )(
)ב
2 (
()ב
כ
י "חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בפסקת משנה )א(, ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת
במס הכנסה לפי פסקת משנה )א( )להלן בפסקה זו
-
הכנסה מועדפת( את הדיבידנד שחילקה באותה שנה...".
3.
פס"ד אביעד פרל
-
מיסוי דיבידנד מרווחי שערוך
העובדות שנדונו בפנ
י ביהמ"ש העליון:
115המקרה עסק בבעלי מניות יחידים שמכרו את אחזקותיהם במניות חברת
סער ביטחון שבבעלותם לחברה אחות בשם סער שמירה,
כאשר הרכישה
ידי -על
סער שמירה מומנה באמצעות
דיבידנד שחילקה לה החברה הנרכשת
. סער שמירה חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה, אשר לא כללו את הה
כנסה
מהדיבידנד בהכנסותיהם החייבות בשל היותה מחולקת לטענתם מ"חברת בית" כמשמעותה בסעיף
64
לפקודה. פקיד
השומה קבע שאין מדובר ב"הכנסה" של חברת בית.
פסק הדין:
בית המשפט ניתח את הפעולה שביצעו החברות במבחני טיב העסקה על פי מבחן "הטעם המסחרי הממשי"
של העסקה וקבע
, כי מדובר
בעסקה מלאכותית
וכי
אין להחיל לגבי הסכום שחולק את הוראת סעיף
64
לפקודה
, ולכן
יש למסות רווחים אלו כרווחי דיבידנד.
במקביל, בית המשפט ערך ניתוח מעמיק )שלאו דווקא היה נדרש לגופו של עניין ומדברי השופטים האחרים, ניתן אף
להבין שאולי מדובר רק באמרת אגב
שאינה מהווה הלכה מחייבת( בסוגיית חלוקת דיבידנד, והמיסוי בגינה.
בפסק הדין נקבע, כי ככלל, יש לשאוף להאחדה של הכללים החשבונאיים המשמשים לחלוקת דיבידנד לכללי המס, ואולם,
הבחנה בין הדינים צריכה להיעשות בכל הנוגע למנגנונים העומדים בידי הנושים ובידי רשויות המס
במקרים של התנהלות
לא תקינה של בעל המניות.
114
ע "א 8783/14צ.א.ג תעשיות בע"
מנ' פקיד שומה ת"א )ניתן ביום
23.8.2016
( .
115
ע "א 8500/10אביעד פר
לנ' פקיד שומה
ירושלים
1
)ניתן ביום
10.9.2012
( .




