פרק
13 -
ביטוח לאומי
362
מכלל
האמור, קובע בית הדין הלכה, שכאשר שומת הניכויים עם מס הכנסה היא תוצאה של הסכם פשרה,
המל
"ל רשאי
להוציא שומת ניכויים בעצמו, אולם משנערכ
ה
שומת ניכויים על
-
ידי מס הכנסה, לרבות במסגרת הסכם פשרה עם
המעסיק, רשאי
המל
"ל להתבסס עליה. בפסק הדין, ערך בית הדין דיון בסמכות
המל
"ל להטיל ולהפחית קנסות, תוך
שהוא קובע כללים ועקרונות למקרים דומים שיעוררו סוגיות דומות להוצאת שומת ניכויים, חיוב בהפרשי ריבית וה
צמדה
לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה וכן חיוב בקנסות מכוח חוק הביטוח לאומי, לפי ארבעה מועדים שלהלן:
•
המועד
הראשון
-
- היום ה
15
שאחרי תקופת התשלום )דהיינו, המועד בו קמה חובת תשלום דמי הביטוח(.
•
המועד
השני
-
מועד קביעת השומה הסופית על
-
ידי פקיד השומה.
•
המועד
השלישי
-
מועד קביעת דמי הביטוח בעקבות עריכת ביקורת הניכויים על
ידי -
"ל. המל
•
המועד
הרביעי
-
תחילת הליכים משפטיים בבית ה
דין.
ככלל
, יוטל קנס בגין אי
-
תשלום דמי ביטוח הנקבע בשומת הניכויים של
המל
"ל החל מהמועד הראשון בו קמה חובת
תשלום דמי הביטוח, שהרי המעסיק אמון על דיווחיו
למל
"ל, ועל כן הוא יישא במחדלו לרבות חיוב בקנסות. ברם, בית
הדין קובע כי אין המדובר ב"סוף פסוק" והוא מוסיף מכלול שיקולים וחידושים לעניין הפחתת הקנס בביטוח לאומי, תוך
שמירה על ערך דמי הביטוח שלא שולמו במועד, וזאת תוך הבחנה בין סוגי הריביות: ריבית לפי חוק פסיקת ר
יבית )ריבית
השוק( שהינה נמוכה כיום אל מול ריבית לפי סעיף
159
א לפקודת מס הכנסה, שהינה ריבית גבוהה יותר )
4%
לשנה(,
ומכל מקום מציין, כי אין מקום לוותר על הוספת הפרשי הצמדה אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.
, לפיכך
: נקבע
ביחס
לתקופה
שחלה
ממועד
חובת
)המ התשלום
ועד
ועד ( הראשון
למועד
עריכת
מס ע"י השומה
הכנסה
)המועד
( השני
-
יופחת
הקנס להפרשי הצמדה בלבד, או הפרשי הצמדה ותוספת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
ביחס לתקופה שממועד קביעת השומה הסופית
ידי -על
מס
הכנסה
לרבות בדרך של פשרה, ועד
ל
מועד בו
יידע
את "ל המל
המעסיק
בגין החוב העדכני )המועד השלישי(
-
ניתן
לשקול
אפשרות
, בנסיבות עובדתיות שבהן לא מיוחס
על
פני הדברים חוסר
לב תום
למעסיק
, כי המעסיק יחויב לשלם הפרשי הצמדה על החוב )כמו
במועד
הראשון( והקנס
המלא יופחת לריבית לפי סעיף
159
א לפקודת מס הכנסה )ריבית בשיעור שנת
י של
4%
לאחר שנוספו על הסכום
המדובר הפרשי הצמדה(.
ביחס
לתקופה
החל
בו מהמועד
נדרש
המעסיק
דמי לשלם
ביטוח
בעקבות
ביקורת
ניכויים
)המועד
( השלישי
ואילך
-
יוטל מלוא הקנס כאמור בסעיף
364
לחוק הביטוח לאומי, שהרי במקרה זה חובתו של המעסיק היא ברורה ונהירה, שהרי
אחרת
אי חיוב בקנס עד לסיום הליכים משפטיים, יגרום לתמריץ אצל מעסיקים לנקוט בהליכים משפטיים.
3 .
שומת ביטוח לאומי לא יכולה לסתור שומת מס הכנסה
"ל ב
19447-06-17
א. טירר חברת עורכי דין נ'
המוסד
לביטוח
לאומי
פסק הדין עוסק בשאלה האם יש להורות על ביטול שומת
ניכויים שהמוסד לביטוח לאומי הוציא לחברת עורכי דין
")
התובעת
"( לשנים
2010-2013
. ביקורת הניכויים של המוסד לביטוח לאומי )"
"ל המל
"( היתה במקביל לביקורת מס
הכנסה ביחס לאותן שנים. בין שאר הסוגיות שעלו בביקורת, נדונה סוגיית סעיף הוצאות רכב שבגינה הוסכם בהסכם עם
פקי
ד השומה )"
הסכם
שומה
"(, כי הנושא יימחק מסעיף ההוצאות ויסווג כדיבידנד לבעלי המניות שיחויב במס בשיעור
30%
בהתאם לסעיף
125 )
ב
2
( לפקודה.
לאחר החתימה על הסכם השומה עם מס הכנסה, הגישה התובעת השגה ביחס לשומת הניכויים שהוצאה לה ע"י המל"ל
בטענה, כי הסכום שבמחלוקת ס
ווג כדיבידנד ע"י פקיד השומה במסגרת הסכם שומות סופי ומחייב.
המל"ל העלה טענה כי שומת חברה אינה מחייבת אותו בשונה משומת ניכויים, כאשר מנגד, טענה התובעת, כי החבות
בדמי ביטוח לאומי לפי סעיף
344
לחוק הביטוח לאומי היא ביחס לסכומים המהווים הכנסת עבודה לפי סעיף
2)2 (
לפקודת מס הכנסה, ואין בסעיף כל התייחסות לפיה הסיווג ייעשה רק בשומת ניכויים של רשות המיסים.
בית קביעת
הדין
האזורי
לעבודה
תל
: אביב
לאחר דיון מעמיק בהלכת מד"א שניתנה לאחרונה )סעיף
2
שלעיל(, קיבל
בית הדין את התביעה, תוך שהוא מציין, כי אין זה ראוי שעמדת המל"ל תשתנה מן הקצה אל הקצה בערעור זה מהעמדה
שהציגה בתיקים שנדונו בהלכת מד"א, על זכותו של המל"ל להסתמך על הסכם הפשרה בין המבוטח /הנישום
לבין רשות
המיסים, בעוד שבתיק זה, מועלית טענה הפוכה, לפיה הסכם הפשרה אינו מחייב אותו.




