מדריך המיסוי שלך - Deloitte

365 / 398

פרק 13 - ביטוח לאומי
365
בית הדין קבע כי "בנסיבות העניין המיוחדות" ולאור העובדה כי קיים פיצול בציר הזמן בין נתוני ההכנסה המזכה אותו
בתשלום גמול המילואים )הכנסתו כשכיר בשנת 2012 ( ובין נתוני ההפסד ממשלח יד בשנים 2016-2017 , יש לראות
בתגמול המילואים מקור הכנסה שונה ועצמאי מ הכנסות המערער לפי סעיף 2)1 ( לפקודה. על כן נקבע, שאין בידי
המערער לקזז מהכנסתו מתגמולי המילואים את הפסדי משלח ידו.
7 . בית הדין הארצי לעבודה - משיכות של בעל שליטה סווגו כהכנסות החייבות בדמי ביטוח לאומי
עב"ל 24969-07-20 המוסד לביטוח לאומי נ' מנחם כרמל ואח'
עובדות המקרה: מר מנחם כרמל )" כרמל "( בעל שליטה בשיעור של 100% בחברה שבה הוא מעסיק כ - 1,000 עובדים.
בתקופה שמיום 1.1.2010 ועד ליום 30.6.2011 , עמד שכרו השנתי על 4,000 ש"ח, ביתרת שנת 2011 עמד שכרו של
כרמל על 15,000 ש"ח ובשנת 2012 על 17,870
ש"ח.
בשנים 2010-2012 נטל כרמל משיכות מהחברה בסך מצטבר של כ - 31.2 מיליון ש"ח. במהלך שנת 2013 הפקיד כרמל
בחברה ב -8 הפקדות שונות, סך של כ - 34.1 מיליון ש"ח שהביאו אותו ליתרת זכות ביום 31.12.2013 בסך של כ - 2.9
מיליון ש"ח.
ביום
1.1.2014 ביצע
כרמל
שורה של
משיכות
שהעמי דה את יתרת החובה על סך של כ - 7.2 מיליון ש"ח.
ביום 28.8.2016 , מועד סיום ביקורת ניכויים של המל"ל היתה לכרמל יתרת חובה בסך של כ -3 מיליון ש"ח. בעקבות
הביקורת יצאה קביעה בדבר דמי הביטוח לפי סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי בגין השנים 2010-2012 על הכנסה
חייבת בתשל ום דמי ביטוח על סך של כ - 1.3 מיליון ש"ח וזאת בהתחשב בתקרת הביטוח הלאומי לחיוב.
למען שלמות התמונה נציין כי ביום 29.12.2016 חוקק תיקון 235 לפקודת מס הכנסה, אשר במסגרתו חוקק סעיף 3
)ט 1 ( שחל על משיכות שבוצעו משנת 2017 וכן על יתרת משיכות בעלים נכון ליום 31.12.2016 , ועל כן התיקון כאמור
אינו חל על תקופת הביקורת.
דיון והכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה: בראשית הדברים קבע בית הדין כי הכרעה בסיווג המשיכות נעשית על פי
מכלול נסיבות העניין ומהותן הכלכלית ולאו דווקא כינויו הפורמלי.
במקרה דנן, היעדר הסכם הלוואה הכולל לו ח פירעון, שיעורי הריביות והביטחונות מהווה נתון המעיד לצד סיווג המשיכות
כהכנסה חייבת בדמי ביטוח. העובדה שמדובר ברצף של משיכות בתדירות גבוהה לאורך שנים מחזקת את הצורך בקיומו
של הסכם הלוואה. העדרו של הסכם הלוואה מטה ביתר שאת לצד הימנעות מסיווג המשיכות כהלוואה.
בעניין אמבולנס חנוך ) עמ"ה 1077/06 ( נאמר: "שימוש תדיר בקופת החברה לשם רכישות פרטיות שאינן מושבות בתוך
פרק זמן קצר, אינן אלה משיכות שכר".
במקרה דנן, קיים פער ניכר בין גובה שכרו החודשי של כרמל, אשר 1000 עובדים כפופים לו, לבין גובה השכר המקובל
לתפקיד מסוג ז ה. שכר נמוך משמעותית לצד משיכות בעלים גבוהות, עשויים להיות "נורת אזהרה" לכך שההלוואות
הנטענות הינן שכר או דיבידנד מוסווה.
בשיקלול
הנסיבות , בית הגיע
הדין
הארצי
לעבודה למסקנהיש כי את לסווג
הסכום
השנוי
במחלוקת כהכנסה )ולא
כהלוואה( ובכך את פיה על הפך בית של החלטתו
הדין
האזורי
לעבודה .
8 . פסיקות נוספות בביטוח לאומי
הלן רשימת פסיקות בנושא ביטוח לאומי שנסקרו ב
חוזר
מס שנת תום בחוברת 019 :
• אופן חישוב דמי ביטוח לאומי למבוטח בעל מעמד כפול של ביטוח )שכיר ועצמאי(-
"ל ב 369-08/13 גדעון ברגמן נ' המוסד לביטוח לאומי