363 / 398
פרק
13 -
ביטוח לאומי
363
נקבע, כי בניגוד לעמדת המל"ל, הלכת גדות חלה גם על המקרה הזה, ודחיית התביעה תביא למצב בו הוצאו קביעות
עובדתיות סותרות ע"י שתי רשויות מנהליות. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא, כ
י שומת ביטוח לאומי שתוצא לתובעת
תהיה בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בינה לבין רשות המיסים והיא מחייבת את המל"ל, וככל שהיו לו השגות ביחס
לשומה, רשאי היה לבקש כל מידע שיחפוץ, דבר שבחר לא לעשות.
בית הדין מוסיף ומציין, כי ראוי שהמל"ל כמוסד ציבורי, ידבוק בעמדה עקרונ
ית אחת בנוגע לנפקותם של הסכמי פשרה בין
מבוטחים בכובעם כנישומים לבין רשות המיסים, ובהתאם לעמדתו העקרונית בהלכת מגן דוד אדום, יראה בהסכם
הפשרה כמחייב גם אותו. חובה זו של המל"ל לנהוג כך היא צד אחד של המטבע, כשצדו השני
-
זכותו של ציבור
המבוטחים לפעול בתנאים של
ודאות משפטית.
4 .
בית הדין הארצי לעבודה
-
סופיות השומה במס הכנסה כתוצאה מהתיישנות אינה מחייבת את המל"ל, יש
לשלם דמי ביטוח על שווי שימוש ברכב לפי תקנות מס הכנסה
עב"ל
15414-08-20
רמת בטיחות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי
עובדות המקרה:
המערערת עוסקת במתן שירותי
פיקוח בטיחות בתעבורה באמצעות קציני בטיחות בתעבורה
המועסקים על ידה. התובעת הגישה שומות עצמיות למס הכנסה במסגרתן דיווחה המערערת ושילמה מס הכנסה בגין
"שווי רכב" על פי יומן רכב ממוחשב המאפשר לעשות הפרדה בין נסיעותיו הפרטיות לבין נסיעותיו לצרכי עבודה, תוך
חיוב
רק בגין מרכיב נסיעותיו הפרטיות של העובד.
שומות הניכויים ושומות המס של המערערת התיישנו בהתאם לסעיף
145
לפקודת מס הכנסה בשל חלוף הזמן הקבוע בסעיף האמור.
המל"ל
הוציא קביעה לשנים
2009-2012
מכוח סמכותו לפי סעיף
358
לחוק וקבע את שווי הרכב לפי הקבוע בתקנות מס
הכנסה )שווי השימוש ברכב( התשמ"ז
–
1987 ")
תקנות שווי רכב
"(. בית הדין האזורי לעבודה דחה
את
של תביעתה
המערערת
על להורות
ביטול
חיובה
בתשלום דמי
עבור ביטוח
רכיב "שו
וי
רכב" על פי תקנות שווי רכב בגין
שימוש
ברכב
של
קציני
בטיחות
בתעבורה העובדים
במערערת. נקבע כי הנוסחה הקבועה בתקנה
2
)א( לתקנות שווי רכב היא נוסחה
חלוטה ואין המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. עוד נקבע, שיש לגלם את טובת ההנאה )שווי הרכב( שנוצרה לעובד גם
בגובה דמי ה
ביטוח הלאומי שלא נוכו מהעובדים.
דיון והכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה: בית הדין הארצי קבע שדין
הערעור
להידחות
וזאת
הדין בית של מטעמיו
האזורי, בהתאם
לתקנה
108 (
)ב
לתקנות בית
הדין
לעבודה
(דין סדרי )
, התשנ
-ב"
1991 .
בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי אין בידו לקבל את טענות המערערת לפיהן העדר בחינת דיווחי המערערת על ידי פקיד
השומה והפיכתן של השומות לסופיות, משמען קביעה פוזיטיבית של פקיד השומה המחייבת את המל"ל להסתמך עליה.
אין לגזור גזירה שווה בין העדר בדיקתה של רשות המיסים ל
דיווחים שהמערערת הגישה, לבין שומת ניכויים של מס
הכנסה אשר נבדקה ונבחנה על ידי מס הכנסה ובסיומה יצאה קביעה מטעמו. במקרה שלנו נקבע כי מדובר בשומה
עצמית שהפכה לשומה סופית בשל חלוף הזמן ולא בקביעה פוזיטיבית של רשות המס ולכן המל"ל מוסמך להוציא קביעה
לפי סעיף
358
לחוק הביטוח הלאומי לתשלום דמי הביטוח ואין הוא מחויב לסמוך על הדיווחים של המערערת.
5 .
אין
חבות בביטוח לאומי לגבי הכנסות פסיביות מהשכרת מקרקעין בחו"ל שדווחו כהכנסה רגילה ולא לפי
סעיף
122
א לפקודה
ב"ל
25768-08-19
ברוך מרדכי אולך נ' המוסד לביטוח לאומי
: עובדות
התובע תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית בעל שלושה נכסים בשוויץ ומושכרים למטרת מגורים. התובע בחר
משיקולי מס לדווח על נכסים אלו למס הכנסה בהתאם לסעיף
121
לפקודת מס הכנסה בשיעורי מס רגילים )ובכך לדרוש
גם הוצאות וזיכוי מס זר(, שיצרו לו תשלום מס נמוך יותר
מהמסלול של
15%
מס בהתאם לסעיף
122
א. לפקודת מס
הכנסה, שמתיר רק הוצאות פחת.