364 / 398
פרק
13 -
ביטוח לאומי
364
המל"ל הוציא לתובע שומת חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסות משכירות בטענה שהפטור בסעיף
350 )(
)א
7
( לחוק
הביטוח הלאומי, אינו חל במקרה זה, שכן פרשנות דווקנית אינה מאפשרת את הפטור החל על "ה
כנסה מדמי שכירות
מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף
122
א לפקודת מס הכנסה".
בית
הדין האזורי לעבודה
בירושלים
קיבל את התביעה
: הפרשנות הדווקנית והפשוטה של סעיף
350 )(
)א
7
( לחוק
מתיישבת יותר עם העמדה של המל"ל. היינו, לכאורה ברגע ששולם מס על הכנסה משכירות לפי
שיעורי מס רגילים ולא
לפי סעיף
122
א לפקודה, הוראת הפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי אינן חלות.
עם זאת, המצב אותו מתאר התובע הוא מצב דברים אפשרי ופרשנות פשוטה של החוק עלולה להביא לכדי עוול. בסופו
של יום, סעיף
350 )(
)א
7
( הוא הסעיף הקובע פטור ספציפי, אולם וודאי שא
ין כוונתו לסתור את העיקרון הקבוע בסעיף
345
לחוק לפיו יראו בהכנסה לצורך דמי ביטוח לאומי רק הכנסה שהופקה מהמקורות המפורטים בפסקאות )
1
)-(ו
8
( של
סעיף
2
לפקודת מס הכנסה, שאינו כולל הכנסות משכירות שאינה מעסק.
עצם תשלום המס לפי המסלול הרגיל של הכנסה החייבת בשיעו
רי מס מלאים מקים חזקה מובהקת לכאורה כי ההכנסה
היא מעסק, אך ישנם מצבים שונים שבשל שיקולי מס בחירה בתשלום מס לפי סעיף
121
לפקודה כדאית יותר על אף
שאין מדובר בהכנסה מעסק. התובע הוכיח שמקור ההכנסה היא משכירות וסתר את החזקה המובהקת שמדובר בהכנסה
מעסק ועל כן קבע
בית הדין שהוא זכאי לפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי בהתאם לקבוע בסעיף
350 )(
)א
7
( לחוק
הביטוח הלאומי.
לכן, במצבים חריגים אלו תקום למוסד לביטוח לאומי חובה לברר עצמאית אם מקור ההכנסה הוא משכירות או מעסק ואין
לקבוע באופן חלוט, שבחירת תשלום המס על הכנסות משכירות
לפי סעיף
121
לפקודה הינה בהכרח הכנסה מעסק
החייבת בדמי ביטוח לאומי.
6 .
בית
הדין
הארצי
לעבודה
ניתן לא -
לקזז
הפסד
כנגד יד ממשלח
תגמול
מילואים
לעניין
החבות
בדמי
ביטוח
לאומי
עב"ל
41795-01-20
פלוני אלמוני נ' המוסד לביטוח לאומי
עובדות המקרה:
המערער הינו
עורך דין עצמאי במסגרת שותפות. בשנים
2016-2017
היה למערער הפסד ממשלח יד
של עריכת דין. בשנים אלה שירת המערער שירות מילואים ובגין שירות זה קיבל מ
"ל המל
תגמול מילואים בהתאם
להוראות סעיף
279
לחוק ותקנה
7
לתקנות. משמע, מי שהחל שירות מילואים בתוך
60
ימים מיום שסיי
ם שירות
מילואים, זכאי לחישוב התגמול על בסיס הכנסה שהייתה לו בשלושת החודשים שקדמו לתקופת השירות הראשונה.
בענייננו חושבה הכנסתו של המערער מתגמולי מילואים בשנים
2016-2017
על בסיס הכנסתו כשכיר בשנת
2012
וחרף
היות עסקו נתון בהפסדים בשנים
2016-2017
.
השאלה המצוי
ה במוקד ערעור זה היא, האם תגמול מילואים לעצמאי מהווה הכנסה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי
ודמי בריאות מלאים, שעה שעסקו של המערער נתון בהפסדים ולכן אינו נדרש לתשלום מס הכנסה.
דיון והכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה:
בראשית הדברים קבע בית הדין הארצי לעבודה כי
נקודת המוצא היא
שתגמול המילואים מהווה גמלה מחליפת הכנסה. נקבע כי בחוק ובהלכה הפסוקה הוכרו מצבים שונים שבהם נוצר פער
בין ההכנסה החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה, לבין הזו החייבת בדמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי. כך למשל,
הכנסה חייבת מוגדרת בסעיף
1
לפקודת מס הכ
נסה כ"הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל
דין", ואילו הגדרת "הכנסה בשומה" בסעיף
345
)ב( לחוק הביטוח הלאומי שונה והיא נקבעת "על פי השומה הסופית של
ההכנסה כאמור לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה".
בית הדין הוסיף כי אחד ה
הבדלים בעקרונות התחשיביים בין דיני המס לחוק הביטוח הלאומי, הוא באפשרות קיזוז
ההפסדים. בדיני המס הוסדרה אפשרות קיזוז ההפסד הפירותי בסעיף
28
לפקודה, אולם המחוקק לא ראה לנכון לאמץ
את הסעיף בחוק הביטוח הלאומי.
בעניין
ברנס
)עב"ל )ארצי(
34791-12-14
( נדחתה בקשת המבוטח שם לקזז את הפסדיו מעסק מהכנסותיו מעבודה
ופנסיה, וזאת בהקשר לסעיף
238
לחוק הביטוח הלאומי )תשלום קצבת שאירים(. קיזוז כאמור התאפשר לצורך תשלום
מס הכנסה, אך בית הדין הארצי לעבודה לא מצא הצדקה לצורך קביעת הזכאות לקצב
ת שאירים.